גדולי ישראל
חג האילנות הגיע ואיתו המנהגים המוכרים של אכילת פירות והודיה על פרי הארץ. אולם בביתו של הצדיק מטבריה הרב דב קוק שליט"א היום הזה נראה אחרת לגמרי. בנו של הרב חושף בפנינו גילוי מדהים על הנהגתו המופלאה של אביו שבכל פעם שהוא מגיע לפסוק המכריז כי האדם הוא עץ השדה הוא אינו יכול לעצור את הדמעות ופורץ בבכי של התרגשות. מה גורם לצדיק לבכות דווקא ביום החגיגי הזה ומהו החידוש העצום שמסתתר מאחורי אותן דמעות של קדושה המחברות בין פירות האילן לצמיחה האישית של כל אחד מאיתנו.
השאלה שהרב מעלה היא נוקבת ומעוררת מחשבה עמוקה על תפקידנו בעולם. הרב מסביר כי אם נתבונן בטבע נראה שכל עץ ממלא את תפקידו ומניב את פריו המיוחד לו. עץ התפוזים מוציא תפוזים מתוקים ועץ הענבים מניב אשכולות מרהיבים של ענבים. אך אם התורה משווה את האדם לעץ השדה עלינו לשאול את עצמנו שאלה יסודית והיא מהם הפירות שהאדם נדרש להוציא מעצמו. הרב מתרגש עד עומק נשמתו ומסביר בלהט כי פירותיו של האדם אינם דברים גשמיים אלא הם פירות של רוח הקודש.
רוח הקודש כפי שמסביר הרב אינה מושג רחוק או בלתי מושג אלא היא מתבטאת בדברים המהותיים והיומיומיים ביותר בחיינו. פירושה דבקות אינסופית בבורא עולם אהבת ישראל יוקדת דבקות במידות טובות והסתלקות מוחלטת מכל מידה רעה. האדם מצווה להוציא מעצמו אנרגיות חיוביות של קדושה וזהו הפרי האמיתי שהופך אותנו לעץ רענן וחי. הרב מדגיש כי הדרך להגיע למדרגות הרוחניות הללו עוברת דרך פעולה פשוטה לכאורה שאנו עושים מדי יום והיא כוחה של הברכה.
ידוע סיפורו המפורסם של האר"י הקדוש שהעיד על עצמו כי כל המדרגות העצומות והשגותיו ברוח הקודש לא הגיעו אליו אלא בזכות העובדה שהיה זהיר ביותר בברכותיו. הרב קוק מסביר כי ברכה ממוצעת אורכת בסך הכל כ - 90 שניות אך הרווח שהאדם מפיק מאותן רגעים הוא אינסופי וחובק עולמות. כאשר אנו יושבים סביב שולחן החג בט"ו בשבט ומברכים בכוונה בורא פרי האדמה עלינו לזכור כי המילה אדם נגזרת מהמילה אדמה. דרך הברכה וההכרה בבורא האדם מתעלה מעל הטבע הגשמי גדל וצומח.
ט"ו בשבט הוא זמן של התחדשות פנימית שבו אנו נקראים לגדול ולפרוח מתוך השורשים שלנו. כולנו רוצים לזכות לברכות ומתנות מהקדוש ברוך הוא והמפתח לכך נמצא ממש תחת ידינו. על פי ספר הזוהר הקדוש בכל פעם שיהודי מברך בכוונה מכריזים בכל העולמות העליונים בואו ותראו את הדורון והמתנה היקרה שהאדם הזה שלח כעת לבורא עולם. מדובר ברגע של רצון עצום במיוחד כאשר הסובבים עונים אמן על הברכה ובכך חותמים את הקשר האמיץ שבין האדם לקונו.
באותם רגעים של ברכה והודיה הקדוש ברוך הוא כביכול משיב לאדם במידה כנגד מידה. הבורא אומר לאדם כי מאחר והוא בחר לשלוח דורונות ומתנות לשמיים ולברך את שמו בעולם הזה הרי שהקדוש ברוך הוא ישלח לו בחזרה מתנות ויברך אותו בכל הברכות כולן. דמעותיו של הרב קוק בט"ו בשבט מזכירות לנו את הפוטנציאל האדיר שטמון בכל יהודי להפוך לעץ מניב פירות של קדושה. ביום הזה נלמד להעריך כל ברכה וכל רגע של הודיה כהזדמנות להתחבר לשורש הנשמה ולפרוח לגבהים חדשים של דבקות וצמיחה.