איזה צדיקים נפטרו בחודש ניסן?

ב' ניסן

חכם אליהו מזוז, נולד בשנת ה'תרס"ו (1906) בתוניס לאימו מרת מזלה ולאביו חכם משה. מחבר הספר "בן יכבד אב". הסתלק בב' ניסן בשנת ה'תשמ"ג  (1983)

רבי עובדיה מברטנורא, המכונה הרע"ב, נולד בשנת ה'ר'ה (1445) בעיר ברטנורא באיטליה לאביו רבי אברהם שהיה אחד מגדולי חכמי איטליה. רבי עובדיה עלה לארץ ישראל בערב פסח, י"ג ניסן, בשנת ה'רמ"ח  (1488)מחבר פירוש על שישה סדרי משנה, "פירוש ברטנורא". הסתלק בב' ניסן בשנת ה'ר"ס (1500), מקום קבורתו בירושלים.

רבי רחמים ניסים יצחק פלאג'י, המכונה רנ"י. נולד בטורקיה בשנת ה'תקע"ג (1813), בנו השני של הצדיק רבי חיים פלאג'י זצוק"ל .שימש כרב ואב בית דין, פוסק בעיר איזמיר בטורקיה. מחבר ספרים המפורסמים "יפה ללב" ועוד. הסתלק בב' ניסן ומקום קבורתו באיזמיר שבטורקיה.

רבי אברהם יהושע השיל, המכונה ה"אוהב ישראל מאפטא". נולד בשנת תק"ח (1748) לאביו רבי שמואל שהיה מגדולי רבני פולין ולאמו בת שבע. תלמידו של רבי אלימלך מליזנסק זיע"א. בניו של רבי אברהם היו רבי יוסף משה השיל, רבי יצחק מאיר השיל. כתב את הספר הידוע "אוהב ישראל" ו"תורת אמת", הסתלק בה' ניסן בשנת תקפ"ה  (1825), מקום קבורתו במז'יבוז' אוקראינה.

רבי אהרן ראטה, המכונה ה"שומר אמונים" על שם ספרו. נולד בהונגריה בשנת תרנ"ה (1894) לאביו שמואל יעקב. בשנת (1925) תרפ"ה עלה לראשונה לארץ ישראל וייסד בירושלים (בשכונת מאה שערים) בית מדרש "אהל אלימלך". וחזר להונגריה לאחר 15 שנה (בשנת 1940), ולאחר מכן שוב עלה ארצה והקים בית מדרש "שומר אמונים". הוציא לאור את ספרו הידוע שזהו גם כינויו, וכן גם על אמונה ובטחון (שכר ועונש), על  גאולה ועל מעלת עניית האמן. התסלק בו' ניסן בשנת התש"ז (1947) ומקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.

רבי שלמה מוסיוף (מוסאייב), נולד בבכורה בשנת כ"ב בטבת ה'תרי"ב (1852) לאביו יעקב ושרה. לרבי שלמה היה רב שליווה אותו, רבי ישועה ששון. רבי שלמה עלה ארצה בשנת ה'תר"ן (1890) והקים מוסד לתלמוד תורה, בנוסף הוא שימש גם כמפקח על המורים בלימוד, הקים את "שכונת הבוכרים" בירושלים. ברשותו היה אוסף נדיר של תשמישי קדושה עתיקים ונדירים (כתבי היד המקוריים של הרמב״ם ועוד), הסתלק בח' ניסן בשנת ת'רפ"ב  (1922)מקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.

רבי אריה לוין, המכונה "אבי האסירים", נולד בפולין בשנת ה'תשכ"ט (1885) לאביו בנימין לאימו עאטיל. למד בישיבת וולוז'ין, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרס"ה, נישא לרבנית הצנועה ציפורה חנה. להם נולדו ארבע בנות ושני בנים. למד בישיבת "תורת חיים", וגם הוסמך לרבנות. עסק רבות בחסד עצום לזולת והיה מקפיד להקדים לומר שלום לכל אחד. רבי אריה לוין ברח מהכבוד, וביקש בכל תוקף שלא יעניקו לו את התואר "אזרח הכבוד של ירושלים".

במשך 25 שנה רצופות היה הולך בכל שבת ושבת ברגל כדי לבקר את האסירים בבית הכלא. הקפיד לעודד את רוחם ואף כתב להם מכתבים, ואף ביקר בבית חולים למצורעים. הסתלק בט' ניסן ומקום קבורתו בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

מרים הנביאה, בת בכורה לאביה עמרם אימה יוכבד, ואחיה הם הצדיקים, משה ואהרן. מרים היא אחרת משבע הנביאות. מרים היא אשתו של כלב בן יפונה. הסתלקה בי' ניסן.

רבי שלום משאש, נולד בשנת ה'תרס"ט (1909) בעיר מקנס במרוקו. אביו רבי מימון משאש ואמו רחל (נקרא על שם סבו רבי שלום משאש שכיהן כרב דיין בעיר מקנס), רבנו כיהן בתור רבה הראשי של קזבלנקה שבמרוקו במשך שש שנים. בגיל 39 התמנה לאב בית דין. לאחר שעלה ארצה, בשנת ה'תשל"ח (1978) נבחר לכהן כרבה הספרדי של ירושלים, וכיהן בתפקיד במשך 26 שנים עד לפטירתו.

בגיל 17 בלבד כתב את ספרו הראשון "מזרח שמ"ש" ועוד ספרים גם שהודפסו לאחר פטירתו. נישא לרבנית ג'מאליה ונולדו ארבעה עשר ילדים. הסתלק בי' ניסן בשנת ה'תרס"ג  (2003)ומקום קבורתו בהר המנוחות ירושלים.

רבי ישעיה הלוי הורביץ, המכונה השל"ה הקדוש (על שם ספרו שני לוחות הברית), נולד בשנת ה'שי"ח (1558) בפראג, בירת צ'כיה. אביו רבי אברהם הורביץ, למד בישיבת לובלין, ולאחר מכן שימש כאב בית דין. נישא לרבנית חיה ושם בנם רבי שבתאי שפטל הלוי הורביץ. בשנת ה'ש"ף (1620) עלה לארץ ישראל, הסתלק בי"א ניסן בשנת ה'שפ"ו  (1630) ומקום קבורתו בטבריה סמוך לרמב"ם.

רבי שמשון פינקוס, נולד בארצות הברית בשנת ה'תש"ד (1944), למד בישיבת ה"תלמוד" בניו יורק. נישא לרבנית חיה מנדל, להם נולדו שניים עשר ילדים. עלה לארץ ישראל והשתכן בבני ברק. שם שימש כראש ישיבת "ירוחם". לאחר מכן עבר לעיר אופקים שם כיהן כרב העיר במשך עשרים שנה. במחיצתם של הרב ישראל וינטרוב זצוק"ל והרב יעקב משה הלל שליט"א למד קבלה והתעלה בתורה הקדושה.

בשנת ה'תשס"א (2001) כשהרב בן 56 בלבד, הוא ואשתו במכונית יחד עם בתם מרים בת ה-19, נהרגו כולם בתאונת דרכים קשה. לאחר פטירתו בנו, רבי ישראל פינקוס, הוכתר למלא את מקומו. הרב כתב שיש ספרים על אמונה, תפילה, תורה ושבת. לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים רבים מקלטות ששוכתבו. הספר "כאוהביו כצאת השמש בגבורתו" המכיל את מאורות מסע חייו. נטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבי יוסף קארו, המכונה "מרן", נולד בספרד (טולדו) בשנת ה'רמ"ח (1488) לאמו בואינה (טובה) ולאביו הרב אפרים. מקובל ומגדולי הפוסקים, בעל החיבור "שולחן ערוך", "כסף משנה", ו"בית יוסף", "מגיד מישרים" וספר "אבקת רוכל." עלה לארץ ישראל וקבע את מקומו בעיר צפת. רבו היה רבי יעקב בירב. אחד מתלמידיו הוא הרמ"ק (רבי משה קורדבירו), רבי משה אלשיך ורבי משה גאלנטי . הסתלק בי"ג ניסן בשנת ה'של"ה  (1575)ומקום קבורתו בבית העלמין בצפת (סמוך להאר"י הקדוש).

הרב יוסף חיים שרבני, נולד בירושלים בשנת ה'תרס"ז(1906) לאמו הרבנית הדסה מסעודה ולאביו, הרב החסיד הצדיק רבי יהושוע שרבני. במשך ילדותו למד במחיצת אביו. בנערותו למד בישיבת "פורת יוסף". נישא לשולמית סול, התגוררו בירושלים. לשניים נולדו שלושה בנים ושתי בנות שאחת מהן נישאה לרב שבתי אטון והשנייה לרבי ציון אבא שאול. עיקר עיסוקו של רבי יוסף חיים היה בשולחן ערוך (חושן משפט). במשך עשרות בשנים היה מחנך, מלמד בכיר בתלמוד תורה בני ציון. מייסד ישיבת "אמת ושלום". הסתלק בי"ג ניסן בשנת ה'תשל"ט (1979) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה "הצמח צדק" על שם ספרו. נולד בבלארוס בשנת ה'תקמ"ט (1789) לאמו הרבנית דבורה לאה ולאביו רבי שלום שכנא אלטשולר. האדמו"ר השלישי לשושלת אדמור"י חסידות חב"ד. רבו היה סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי. נישא לרבנית חיה מושקא שניאורסון ולשניים נולדו תשעה צאצאים. היה האדמו"ר של חב"ד משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד פטירתו בשנת ה'תרכ"ו  (1866), הסתלק בי"ג ניסן ונטמן בשכונת לובביץ' בארצות הברית.

הרב ניסים יגן, נולד בירושלים בי"ב בחשוון בשנת ה'תש"ב  (1941)לרבנית רחל ולאביו הצדיק, רבי יעקב יגן. למד בישיבת לייקווד בארצות הברית כחמש שנים וכשחזר ארצה השתקע בישיבת מיר בירושלים. נשא לאישה את הרבנית סולטנה. בשנת ה'תשל"ח (1978) הקים את ישיבתו "קהילת יעקב". מעבר לכך פעל רבות כדי להקים את הארגון "ערכים" והיה מכותת רגליו יומם וליל כדי לדרוש ברבים בדרך המוסר, והחזיר רבים בתשובה. בנו רבי מאיר יגן שליט"א ממשיך דרכו וכן משמש כראש הישיבה "קהילת יעקב", ובנו, רבי יעקב, ראש הכולל. ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו מקלטות ששוכתבו. בשנת ה'תש"ס (2000) הסתלק הרב יגן לאחר שנלחם במחלה הקשה, מחלת הסרטן. נפטר ביום שבת קודש (פרשת בהעלותך). מקום קבורתו בהר המנוחות בירושלים.

רבי חיים בן יצחק, המכונה ה"חיים מוולוז'ין", נולד בפולין (וולוז'ין) בשנת תק"ט (1749). תלמידו של הגאון מווילנא מייסד ישיבת וולוז'ין "עץ חיים" ואף שימש כרב עיירת וולוז'ין. ספריו הם "נפש החיים", "רוח חיים" על פרקי אבות ועוד שו"תים מפורסמים. פטירתו בי"ד ניסן בשנת ה'תקפ"א  (1821) ומקום קבורתו בוולוז'ין.

יצחק אבינו ע"ה, השני משלושת האבות. בן אברהם אבינו ושרה אמנו ע"ה. התחתן עם רבקה אמנו שהולידה את בניו יעקב ועשיו. מקום קבורתו בעיר חברון, מערת המכפלה. הרב שמואל הלוי וואזנר, המכונה "שבט הלוי" על שם ספרו. נולד בווינה בב' אלול ה'תרע"ג (1913) לאביו רבי יוסף צבי וואזנר. למד בישיבת "חכמי לובלין" במחיצת רבי מאיר שפירא לובלין. בשנת ת'רצ"ט (1938) הגיע לארץ ישראל ומונה על ידי העדה החרדית לדיין בבית הדין, והיה מחשובי פוסקי ההלכה.

בשנת ה'תשנ"ו (1996) נפטרה אשתו ונישא בשנית לרבנית חנה יוטא. הסתלק בליל הסדר ופטירתו בשנת ה'תשע"ה (2015) נטמן בבני ברק.

לוי בן יעקב, ראש שבט לוי. בן לאה ויעקב אבינו ע"ה, ילדיו הם גרשון, מררי, כהת ויוכבד.

רבי אהרן פרלוב מקרלין, המכונה "רב'ה אהרן הגדול מקרלין", נולד בפולין (בעיר יאנובה) בשנת ה'תצ"ו (1736) בצעירותו התקרב לרבי דב בער "המגיד ממזריטש" (ממשיכו של הבעל שם טוב הקדוש). הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. מעידים שהיה מתפלל בהתלהבות הלב בהתרגשות רבה ואף חיבר את הפיוט "יה אכסוף". תלמידו רבי שלמה מקרלין. נפטר ב"יט ניסן בשנת ה'תקל"ב (1772) בגיל 36 בלבד.

יהושוע בן נון, מנהיגם של בני ישראל לאחר פטירת משה רבנו ע"ה, כתב את ספר יהושוע ותיקן את תפילת "עלינו לשבח" ואת ברכת הארץ "בברכת המזון". נפטר בגיל 110 שנים. מקום קבורתו בארץ ישראל בכפר (ערבי) כפיל חארת.

רבי חיים ויטאל, המכונה המרח"ו. נולד בצפת בא' בחשוון בשנת ה'ש"ג (1542), לרבי יוסף (שעלה מאיטליה לארץ ישראל). ממקובלי העיר צפת כתב וערך את הכתבים הקבליים של האר"י הקדוש ונחשב לתלמידו המובהק. בצעירותו למד תורה מרבי משה אלישך ועם הרמ"ק (רבי משה קורדבירו), במשך שישה חודשים למד תורה מהאר"י הקדוש (שהגיע ממצרים לצפת) והיה לו כרב. בניו הם רבי שמואל ויטאל ורבי יוסף ויטאל. הסתלק בל' ניסן בדמשק באימפריה העותמאנית בשנת ה'ש"ף (1620) .