איזה צדיקים נפטרו בחודש ניסן?

ב' ניסן
חכם אליהו מזוז
נולד בשנת ה'תרס"ו (1906) בתוניס, לאימו מרת מזלה ולאביו חכם משה.
מחבר הספר "בן יכבד אב".
הסתלק בב' ניסן בשנת ה'תשמ"ג (1983).

רבי עובדיה מברטנורא, המכונה הרע"ב
נולד בשנת ה'ר"ה (1445) בעיר ברטנורא באיטליה, לאביו רבי אברהם שהיה אחד מגדולי חכמי איטליה.
עלה לארץ ישראל בערב פסח, י"ג ניסן, בשנת ה'רמ"ח (1488).
מחבר פירוש על שישה סדרי משנה, "פירוש ברטנורא".
הסתלק בב' ניסן בשנת ה'ר"ס (1500), מקום קבורתו בירושלים.

ד' ניסן
רבי רחמים ניסים יצחק פלאג'י, המכונה רנ"י
נולד בשנת ה'תקע"ג (1813) בטורקיה, בנו השני של הצדיק רבי חיים פלאג'י זצוק"ל.
שימש כרב ואב בית דין, פוסק בעיר איזמיר בטורקיה.
מחבר הספרים "יפה ללב" ועוד.
הסתלק בד' ניסן, מקום קבורתו באיזמיר שבטורקיה.

ה' ניסן
רבי אברהם יהושע השיל, המכונה ה"אוהב ישראל מאפטא"
נולד בשנת תק"ח (1748), לאביו רבי שמואל שהיה מגדולי רבני פולין ולאימו בת שבע.
תלמידו של רבי אלימלך מליזנסק זיע"א.
בניו: רבי יוסף משה השיל, רבי יצחק מאיר השיל.
מחבר הספרים "אוהב ישראל" ו"תורת אמת".
הסתלק בה' ניסן בשנת תקפ"ה (1825), מקום קבורתו במז'יבוז' אוקראינה.

ו' ניסן
רבי אהרן ראטה, המכונה "שומר אמונים"
נולד בשנת תרנ"ה (1894) בהונגריה, לאביו שמואל יעקב.
בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל וייסד בירושלים (בשכונת מאה שערים) בית מדרש "אהל אלימלך".
לאחר 15 שנה (בשנת 1940) חזר להונגריה, ולאחר מכן שב ועלה ארצה והקים בית מדרש "שומר אמונים".
מחבר ספרים על אמונה וביטחון (שכר ועונש), על גאולה ועל מעלת עניית אמן.
הסתלק בו' ניסן בשנת ה'תש"ז (1947), מקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.

ח' ניסן
רבי שלמה מוסיוף (מוסאייב)
נולד בכ"ב בטבת ה'תרי"ב (1852), לאביו יעקב ולאימו שרה.
רבו היה רבי ישועה ששון.
עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ן (1890).
הקים מוסד לתלמוד תורה ושימש כמפקח על המורים.
מייסד "שכונת הבוכרים" בירושלים.
ברשותו היה אוסף נדיר של תשמישי קדושה עתיקים (כולל כתבי יד מקוריים של הרמב"ם ועוד).
הסתלק בח' ניסן בשנת ה'תרפ"ב (1922), מקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.

ט' ניסן
רבי אריה לוין, המכונה "אבי האסירים"
נולד בו' ניסן ה'תרמ"ה (1885) בפולין, לאביו בנימין ולאימו עאטיל.
למד בישיבת וולוז'ין.
עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרס"ה.
נישא לרבנית הצנועה ציפורה חנה, ולזוג נולדו ארבע בנות ושני בנים.
למד בישיבת "תורת חיים" והוסמך לרבנות.
עסק רבות בחסד עצום לזולת והקפיד להקדים לומר שלום לכל אדם.
רבי אריה לוין ברח מהכבוד וביקש שלא יעניקו לו את התואר "אזרח הכבוד של ירושלים".

במשך 25 שנה רצופות היה הולך בכל שבת ברגל כדי לבקר את האסירים בבית הכלא.
עודד את רוחם, כתב להם מכתבים, ואף ביקר בבית חולים למצורעים.
הסתלק בט' ניסן ה'תשכ"ט (1969), מקום קבורתו בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

י' ניסן
מרים הנביאה
בת בכורה לאביה עמרם ולאימה יוכבד, ואחותם של משה ואהרן.
אחת משבע הנביאות.
אשתו של כלב בן יפונה.
הסתלקה בי' ניסן.

רבי שלום משאש
נולד בשנת ה'תרס"ט (1909) בעיר מקנס במרוקו, לאימו רחל ולאביו רבי מימון משאש.
נקרא על שם סבו רבי שלום משאש, שכיהן כרב ודיין בעיר מקנס.
כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה במשך שש שנים.
בגיל 39 התמנה לאב בית דין.
בשנת ה'תשל"ח (1978) עלה לארץ ישראל ונבחר לכהן כרבה הספרדי של ירושלים, וכיהן בתפקיד 26 שנים.

בגיל 17 כתב את ספרו הראשון "מזרח שמ"ש".
נישא לרבנית ג'מאליה ונולדו להם ארבעה עשר ילדים.
הסתלק בי' ניסן בשנת ה'תשס"ג (2003), מקום קבורתו בהר המנוחות בירושלים.

י"א ניסן
רבי ישעיה הלוי הורביץ, המכונה השל"ה הקדוש
נולד בשנת ה'שי"ח (1558) בפראג, לאביו רבי אברהם הורביץ.
למד בישיבת לובלין ושימש כאב בית דין.
נישא לרבנית חיה, ובנם רבי שבתאי שפטל הלוי הורביץ.
בשנת ה'ש"ף (1620) עלה לארץ ישראל.
הסתלק בי"א ניסן בשנת ה'ש"פ (1630), מקום קבורתו בטבריה סמוך לרמב"ם.

י"ב ניסן
רבי שמשון פינקוס
נולד בשנת ה'תש"ד (1944) בארצות הברית.
למד בישיבת "התלמוד" בניו יורק.
נישא לרבנית חיה מנדל, ולזוג נולדו שנים עשר ילדים.
עלה לארץ ישראל והתגורר בבני ברק.
שימש כראש ישיבת "ירוחם", ולאחר מכן כרב העיר אופקים במשך עשרים שנה.
למד קבלה אצל הרב ישראל וינטרוב זצוק"ל והרב יעקב משה הלל שליט"א.

בשנת ה'תשס"א (2001), כשהיה בן 56, נהרג יחד עם אשתו ובתם מרים בת ה-19 בתאונת דרכים.
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ישראל פינקוס למלא את מקומו.
מחבר ספרים על אמונה, תפילה, תורה ושבת.
לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים רבים מקלטות ששוכתבו.
מחבר הספר "כאוהביו כצאת השמש בגבורתו".
נטמן בהר המנוחות בירושלים.

י"ג ניסן
רבי יוסף קארו, המכונה "מרן"
נולד בשנת ה'רמ"ח (1488) בספרד (טולדו), לאימו בואינה (טובה) ולאביו הרב אפרים.
מגדולי הפוסקים ומקובל.
מחבר "שולחן ערוך", "כסף משנה", "בית יוסף", "מגיד מישרים" ו"אבקת רוכל".
עלה לארץ ישראל וקבע את מקומו בצפת.
רבו היה רבי יעקב בירב.
מתלמידיו: הרמ"ק, רבי משה אלשיך ורבי משה גאלנטי.
הסתלק בי"ג ניסן בשנת ה'של"ה (1575), מקום קבורתו בצפת סמוך להאר"י הקדוש.

הרב יוסף חיים שרבני
נולד בשנת ה'תרס"ז (1906) בירושלים, לאימו הרבנית הדסה מסעודה ולאביו רבי יהושוע שרבני.
למד בישיבת "פורת יוסף".
נישא לשולמית סול, ולהם שלושה בנים ושתי בנות.
חתניו: רבי שבתי אטון ורבי ציון אבא שאול.
עסק בעיקר בלימוד חושן משפט.
שימש במשך עשרות שנים מחנך ומלמד בכיר בתלמוד תורה בני ציון.
מייסד ישיבת "אמת ושלום".
הסתלק בי"ג ניסן בשנת ה'תשל"ט (1979), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה "הצמח צדק"
נולד בשנת ה'תקמ"ט (1789) בבלארוס, לאימו הרבנית דבורה לאה ולאביו רבי שלום שכנא אלטשולר.
האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חב"ד.
רבו היה סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי.
נישא לרבנית חיה מושקא, ולזוג נולדו תשעה צאצאים.
כיהן כאדמו"ר משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד פטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).
הסתלק בי"ג ניסן, ונטמן בלובביץ'.

ט"ו ניסן
יצחק אבינו ע"ה
השני משלושת האבות, בן אברהם אבינו ושרה אמנו.
נישא לרבקה אמנו, ולהם יעקב ועשיו.
מקום קבורתו במערת המכפלה בחברון.

הרב שמואל הלוי וואזנר, המכונה "שבט הלוי"
נולד בב' אלול ה'תרע"ג (1913) בווינה, לאביו רבי יוסף צבי וואזנר.
למד בישיבת "חכמי לובלין".
בשנת ה'תרצ"ט (1938) עלה לארץ ישראל ומונה לדיין בבית הדין של העדה החרדית.
נמנה עם חשובי פוסקי ההלכה.

בשנת ה'תשנ"ו (1996) נפטרה אשתו, ולאחר מכן נישא לרבנית חנה יוטא.
הסתלק בליל הסדר בשנת ה'תשע"ה (2015), ונטמן בבני ברק.

ט"ז ניסן
לוי בן יעקב
בן לאה ויעקב אבינו ע"ה.
ראש שבט לוי.
בניו: גרשון, קהת, מררי ויוכבד.

י"ט ניסן
רבי אהרן פרלוב מקרלין, המכונה "רב'ה אהרן הגדול מקרלין"
נולד בשנת ה'תצ"ו (1736) בפולין (בעיר יאנובה).
בצעירותו התקרב לרבי דב בער ממזריטש.
הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא.
מעידים שהיה מתפלל בהתלהבות רבה ואף חיבר את הפיוט "יה אכסוף".
תלמידו רבי שלמה מקרלין.
נפטר בי"ט ניסן בשנת ה'תקל"ב (1772) בגיל 36.

כ"ו ניסן
יהושע בן נון
מנהיגם של בני ישראל לאחר פטירת משה רבנו ע"ה.
מחבר ספר יהושע.
תיקן את תפילת "עלינו לשבח" ואת ברכת הארץ בברכת המזון.
נפטר בגיל 110 שנים.
מקום קבורתו בכפר כפיל חארת.

ל' ניסן
רבי חיים ויטאל, המכונה המרח"ו
נולד בא' בחשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לאביו רבי יוסף.
ממקובלי צפת ותלמידו המובהק של האר"י הקדוש.
כתב וערך את כתבי האר"י.
למד בצעירותו אצל רבי משה אלשיך והרמ"ק.
בניו: רבי שמואל ויטאל ורבי יוסף ויטאל.
הסתלק בל' ניסן בשנת ה'ש"ף (1620) בדמשק שבאימפריה העות'מאנית.