גילוי מרגש: כל אחד יכול להתחבר לצדיקים - גם אם הם קבורים רחוק

רבים שואלים: איך אפשר להתחבר באמת לצדיקים שכבר הסתלקו מן העולם, לפעמים לפני מאות שנים, ושקבריהם רחוקים מאיתנו מרחק ימים ויבשות?

אז ככה, זה אולי יפתיע אתכם, אבל הקשר אל הצדיקים לא עובר רק דרך העלייה לציון, אלא דרך הלב, ויותר מזה, דרך הספרים שכתבו.

בספרו "ליקוטי מוהר"ן" כותב רבי נחמן מברסלב דבר נפלא וזה לשונו: "פניו ושכלו ונשמתו של הצדיק נמצא בתוך הספר (מתורת הצדיק) כי הדיבורים והאותיות שנרשמים ומצויירים בספר הצדיק ודמותו ודיוקונו של הצדיק!". כל מילה, כל אות שנכתבה, זה חלק מהצדיק עצמו! כלומר, כשאתה פותח את הספר ולומד בו, זה כאילו אתה יושב מולו ממש, שומע אותו מדבר איתך, פנים אל פנים.

וגם רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב, כותב בספרו "מאור עיניים" וזה לשונו: "אתדבקות רוחא ברוחא"  (הדבקות הרוחניות מלימוד ספרי הצדיק) ומחיה המוחין (נחת רוח לאותו צדיק) שלכך אמרו "שפתותיו דובבות בקבר" (מסכת יבמות מז) דבר שמועה בעולם הזה (בשם תלמיד חכם צדיק) שפתותיו דובבות בקבר"

וזה לא נגמר כאן. במסכת יומא בגמרא נאמר שכשראה הקב"ה שצדיקים מעטים, פיזר אותם בכל דור ודור. למה? כדי שלכל יהודי תהיה גישה, בכל זמן ובכל מקום.

ואם חשבתם שצדיק זה רק מישהו שגר בירושלים או בצפת, אז אומרים שצדיק, זה ראשי תיבות של: צפון, דרום, ימה, קדמה, כלומר, בכל כיוון שתלך, תוכל לפגוש את הצדיק דרך הלימוד בדבריו.

הנה כמה דוגמאות:

• מי שלומד ב"חפץ חיים" של רבי ישראל מראדין זצ"ל, נוגע בנשמה של אותו צדיק.
• מי שפותח את "הפלא יועץ" של רבי אלעזר פאפו, מתחבר אליו.
• לומדים ב"בן איש חי" של חכם יוסף חיים? אתם כבר איתו באותה שיחה.
• גם מי שקורא ב"זהר הקדוש", גם בלי להבין הכל, זוכה לדבקות בצדיק רבי שמעון בר יוחאי, כי הקריאה עצמה, כך מלמדים המקובלים, עושה את החיבור.

אז אחים ואחיות יקרים, כל ספר של חכמינו זכרונם לברכה, מכל עדה ומסורת, הוא גשר אל נשמת הצדיק שכתב אותו. לא צריך כרטיס טיסה, לא דרכון, רק לב פתוח וספר פתוח.

ותזכרו, כל דף, כל שורה, זה לא סתם לימוד, זו פגישה אמיתית עם עולם שלם של קדושה.

זכות הצדיקים תגן עלינו, אמן.