הצדיק משטפנשט והסגולות שלו
הצדיק משטפנשט - הרב אברהם מתתיהו פרידמן

גדולי ישראל

מיהו הצדיק משטפנשט ומה היו סגולותיו?

כ"א בתמוז מצויין יום ההילולה של רבי אברהם מתתיהו פרידמן זצ"ל הידוע בכינויו "הצדיק משטפנשט". מעט מקורות חייו, וסגולות הכרוכות בדמותו. זכותו תגן עלינו.

הרב נתנאל חיים שרון   
3
הצדיק משטפנשט והסגולות שלו
הצדיק משטפנשט - הרב אברהם מתתיהו פרידמן
אא

על אודותיו של הצדיק

הצדיק משטפנשט – רבי אברהם מתתיהו פרידמן, נולד בכ"ה בכסלו ה'תר"ז (1846), בעיר שטפנשט שברומניה. אביו הוא האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט, בן הצדיק הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.

בהוראת סביו הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, נקרא בשם 'אברהם' על שם זקנו ר' אברהם המלאך, ו'מתתיהו' על שם מתתיהו הכהן הגדול, שיהיה לו כוח כמוהו להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל

לפני הגיעו לגיל 3, למד עימו סבו הרבי מרוז'ין את אותיות הא'-ב', וכאשר הגיע לאות י' אמר לו: 'כעת עשיתיך יהודי טוב'.

באחת הפעמים התבטא עליו אביו: 'בני אברהם מתתיהו הוא אדם השלם'. עם הסתלקות אביו בשנת תרכ"ט, בעודו בן 21 שנים בלבד, הוכתר למנהיג העדה וממלא מקום אביו באדמו"רות שטפנשט שברומניה. בתחילה סירב לקבל את עול ההנהגה בגיל כה צעיר, אולם לאחר הפצרות דודיו, הלא הם בניו של רבי ישראל מרוז'ין, והפצרות החסידים שהעריצו את אישיותו, הסכים לבסוף לקבל את האדמורו"ת.

מיעט לצאת מהבית

הצדיק משטפנשט, מיעט לצאת את ביתו, למעט חופות שנערכו בחצר ביתו, וביקורים ספורים שערך  בקרב יהודי האזור. למרות זאת, כל חייו נודע כבעל השפעה עצומה על יהודי רומניה ואף על הגויים במדינה, וכן בהנהגת השלטון -  שכולם רחשו לו כבוד עמוק. בקרב יהודי רומניה נחשב לאחד מל"ו הצדיקים של הדור, כשכינויו בפיהם היה 'מארלה ראבין דין שטפנשט', כלומר הרבי הגדול משטפנשט.

עד מהרה, נודע כפועל ישועות של ממש, שרבים שיחרו לפתחו ונושעו מברכותיו: חולים נרפאו, עקרות נפקדו, וסיפורים רבים נקשרו בשמו לאחר שראו ישועות רבות.

הסתפקות במועט

ידוע היה הצדיק בהסתפקותו במועט, זאת למרות הנהגתו האצילית והמלכותית. כחלק מכך, מעולם לא עירב סוכר בתה, אלא נטל לפיו מחצית קוביית סוכר, ומעולם לא השתמש בגפרורים כדי להצית סיגריה, לשם כך השתמש במנורת הנפט.

למעלה מהכל, היה בעל תפילה גדול, שהתפלל במשך שעות מבלי להשמיע קול. בתפילת מוסף של ראש השנה, עמד שחוח שעתיים רצופות מבלי להניד את גופו כלל, ובנענועים של ארבעת המינים בראש השנה נהג להתפלל שעות ארוכות. בימים רגילים, סיים את תפילת השחרית שלו רק בשעות הצהריים(!),או אז הוכנס אוכל לחדרו לראשונה. לאחר שאכל מעט, ביקש להעביר את הנותר ליושבי בית המדרש, שהם כ-100 תלמידים נבחרים, שישבו בבית המדרש שבחצרו ולמדו תורה, ולהם דאג בקביעות יומיומית, על כל צרכיהם ומחסורם.

כפי שניתן להבין, הצטיין הצדיק כבעל צדקה גדול, שהעניק צדקה ביד רחבה ואף מסר ליתומים ולאלמנות את כל כספי הפדיונות שקיבל.

בשנת התרצ"ב חלה, אולם המשיך בפעילותו במסירות נפש, עד לפטירתו, בחצות ליל שבת, כ"א בתמוז, שנת התרצ"ג. כשהוא בן 86, נישק בפעם האחרונה את הציצית שלו והשיב את נשמתו הזכה לבוראה.

לאחר פטירתו, וכבר במהלך השבעה, הקימו חסידיו לבקשתו בצוואתו ישיבה בחצר ביתו בשם "בית אברהם", שעמדה על תילה עד מלחמת העולם השנייה, אז הוחרבה העיר ויהודים נסו על נפשם לכל עבר.

בחלוף 36 שנים לפטירתו, ביום ג' בחשוון התשכ"ט, הועלה ארונו מבית החיים שבשטפנשט רומניה, לארץ, או אז נדהמו לגלות את גופו כשהוא שלם לחלוטין.

ציונו במרכז הארץ

מקום קבורתו בבית העלמין "נחלת יצחק", בגבול שבין תל אביב לגבעתיים. המוני ישראל נוהגים להעתיר שם בתפילות, ולשטוח את בקשותיהם.

סגולה ביום הסתלקותו

סגולה נפלאה ביום זה, להדליק נר לכבוד הצדיק שלא השאיר זרע אחריו, לומר כמה פרקי תהילים, ולחנן לפני הקב"ה שזכות הצדיק תעמוד לנו לכל הישועות והרפואות.

הצדיק משטפנשט: "יום של ישועות" הרב מנחם וייס. צפו

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
הצדיק משטפנשט - הרב אברהם מתתיהו פרידמן
שידור חי