איבד את 11 ילדיו, נורה - והאמונה לא נשברה אפילו לרגע

כיצד מתמודדים עם הקושי הגדול ביותר בחיים?

הווידוי המצמרר של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל, האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג, שעבר את השואה, את שבעת מדורי גיהינום, איבד את אשתו ואת אחד עשר ילדיו, ואף הוא עצמו נורה וניצל.

בשואה האיומה האדמו"ר סיכן את נפשו אין־ספור פעמים כדי שלא לחלל שבת, וחירף נפש כדי שלא להכניס לפיו דבר שיש בו ספק כשרות.

לא פעם הועמד לירי בגלל שסירב לקצץ את זקנו, או משום שארגן מניינים לתפילה.

עם כל התלאות והעינויים שעבר - האמונה ואהבת ה' לא משו ממנו, והאדמו"ר פעל בכל כוחו גם בהגיעו ארצה. מן השממה הקים את קריית צאנז, ובתוכה גני ילדים, תלמודי תורה, בתי כנסת וישיבות. הוא השיא אלף זוגות, הקים בית לקשישים בנתניה, את מפעל הש"ס העולמי, וכן את בית הרפואה לניאדו בעיר.

הווידוי המחזק של האדמו"ר, וזו לשונו:
 "הרבה פעמים חשבתי והתבוננתי, הנה עזרני ה' יתברך וריחם עלי. ואם זה ב'אושוויץ', בו הושמדה כל משפחתי - אשתי ואחד עשר ילדיי, מבני הבכור בן העשרים ועד בני בן השנתיים; שם הושמדו אמי, אחיי ואחיותיי וכל משפחותיהם, שם הושמדה כל משפחת אשתי, ושם הוכרעו לטבח כל משפחות אבי ואמי - יותר מאלף איש. נותרתי לבדי!

התעניתי בעינויים על־אנושיים במחנות 'אושוויץ', 'ורשה' ו'דכאו', ואף נוריתי פעמים. והנה, אחרי כל זה זכיתי להיבנות מחדש, ברוך ה', זכיתי לבנים וחתנים תלמידי חכמים. זכיתי גם להקים ישיבה מפוארת שצומחים מתוכה גדולי תורה ויראה, זכיתי להקים קריה חסידית, בית רפואה, מפעל ש"ס ועוד. והנני עומד ומשתאה - איזה דבר טוב עשיתי אי־פעם לנחת רוח לפניו יתברך שמו, שגמלני כל זה?!

והגעתי סוף סוף למסקנה, שהדבר היחידי שאני יכול לזקוף לזכותי הוא, שאפילו בזמנים הקשים ביותר שעברו עלי - אף פעם לא באתי בטרוניה כלפי שמיא, וכל גל וגל שעבר עלי נעניתי לו בראשי וקיבלתי באהבה".

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל לא רק שרד את השואה, אלא איבד את כל אחד עשר ילדיו הקדושים ואת הרבנית ע"ה, ונותר לבדו. הוא ראה מולו רק את בורא עולם, וקיים את הפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים ט"ז, ח'). לא טען שום טענה כלפי שמיים, אלא חי באמונה שלמה, נישא בשנית והקים מחדש משפחה ואוהלה של תורה - קריית צאנז, בית הרפואה לניאדו, ועוד מתוך מפעל החיים האדיר שיצר.

כתב עשרות ספרים נפלאים, ובהם: "שפע חיים" (דרשות על החומש ורש"י), "רעוא דרעוין" (דרושים לשבתות ועל החומש), שו"ת "דברי יציב" (שבעה כרכים), "שפע טהרה" (הלכות טהרת המשפחה), ועוד.

נפטר בגיל 90, וסיפר זאת כדי שכל אחד ידע: להיות יהודי פירושו לקבל את הייסורים באהבה, ולהמשיך תמיד לחיות באמונה שלמה. על כך אומר דוד המלך: "כל משבריך וגליך עלי עברו" (תהילים מ"ב, ח').

יהי רצון שנזכה לגאולה במהרה.
ארז קדוסי.

האדמ"ור מקלויזנבורג-צאנז זצ"ל מספר על התופת בשואה האיומה: