המדריך שיעשה לכם סדר: מה מותר לאכול ומה עדיף להשאיר על המדף

בשיח הציבורי של השנים האחרונות מתקבע הרושם שכל מה שמוגדר כמזון מעובד הוא בהכרח מזיק לבריאות. אלא שהתמונה האמיתית מורכבת הרבה יותר. בפועל, כמעט ואין מוצר מזון שמגיע לצרכן בלי שעבר תהליך כלשהו בדרך. גם ירק שנקטף, נשטף ונארז עבר שינוי. לכן השאלה המרכזית איננה האם המזון עבר עיבוד, אלא עד כמה עמוק ומלאכותי אותו עיבוד, ומה ההשפעה שלו על הגוף.

כדי לעשות סדר בעולם המבלבל הזה פותחה שיטת סיווג בינלאומית בשם NOVA. שיטה זו מחלקת את כלל המזונות לארבע דרגות, מהבסיסי והטבעי ביותר ועד למוצרים תעשייתיים מורכבים. החלוקה אינה מתמקדת רק בערכים תזונתיים, אלא בעיקר באופי התהליך שעבר המזון ובכמות ההתערבות התעשייתית.

על פי מידע שפורסם באתר הבריאות העולמי webmed, הקבוצה הראשונה נחשבת לבחירה המומלצת ביותר. מדובר במזונות טבעיים לחלוטין או כאלה שעברו טיפול מינימלי בלבד. פעולות כמו ניקוי, חיתוך, קירור, הקפאה או ייבוש נועדו לשמר את המזון ולהקל על השימוש בו, מבלי לפגוע במהותו. ירקות קפואים, פירות חתוכים מראש או אגוזים שעברו קלייה פשוטה ללא תוספות מיותרות שייכים לקטגוריה הזו ונחשבים לבחירה בריאה.

הקבוצה השנייה כוללת רכיבים מעובדים המשמשים לבישול, כגון שמנים, סוכר או מלח. אלו אינם נאכלים לרוב בפני עצמם, אלא מצטרפים למזון אחר כחלק מהכנה ביתית. הקבוצה השלישית כבר כוללת מוצרים שעברו עיבוד פשוט יותר, אך עדיין מבוססים על מספר קטן של מרכיבים מוכרים. לחם טרי, גבינות שונות או דגים משומרים הם דוגמאות למזון שנוצר משילוב של רכיבים טבעיים עם תהליכים תעשייתיים בסיסיים יחסית.

הבעיה המרכזית מתחילה בקבוצה הרביעית, זו שמוגדרת כמזון אולטרה מעובד. כאן כבר לא מדובר במזון במובנו הפשוט, אלא במוצרים שנוצרו במפעלים באמצעות רשימות ארוכות של רכיבים. רבים מהחומרים הללו אינם מצויים במטבח הביתי, וחלקם מופקים בתהליכים כימיים מורכבים. מוצרים אלה כוללים תוספות כמו צבעים, חומרים משמרים וממתיקים, והם מהווים את עיקר החטיפים הארוזים, דגני הבוקר הממותקים, המשקאות הקלים והארוחות המוכנות.

מחקרים שונים מצביעים על כך שמזונות מסוג זה מכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח ושומן, והם מתוכננים כך שיהיו מפתים במיוחד ויעודדו אכילה מוגזמת. צריכה קבועה שלהם נקשרת לעלייה במשקל ולסיכונים בריאותיים חמורים, בהם גם מחלות קשות.

הדרך הפשוטה ביותר להיזהר היא להקדיש רגע לקריאת רשימת הרכיבים. כאשר הרשימה ארוכה ומלאה בשמות שאינם מוכרים, זהו סימן אזהרה ברור. במקרים כאלה, הבחירה הנבונה היא להשאיר את המוצר על המדף ולהעדיף מזון פשוט, מוכר וקרוב ככל האפשר למצבו הטבעי.