במעמד האזכרה לחייל ליאל חיו הי"ד חשף חכם ניסים בן שמעון סיפור הצלה מצמרר

רבים התכנסו ביישוב שוהם למעמד אזכרה רב רושם לזכרו של לוחם צה"ל הקדוש, ליאל חיו הי"ד, אשר נפל בקרב בסג'עייה במהלך ימי חנוכה תשפ"ה. האירוע המיוחד התקיים ב"כולל" המקומי, אשר הוקם על ידי אביו של ליאל, לעילוי נשמתו. המעמד קיבל נופך מיוחד עם השתתפותו המכובדת של הגאון הצדיק חכם ניסים בן שמעון שליט"א, אשר נשא דברי חיזוק עמוקים בפני הקהל המאוחד והכואב.

חכם ניסים פתח את דבריו בהדגשת מעלתם הנשגבה של אלו אשר נהרגים על קידוש השם, וקבע כי מדובר במדרגה רוחנית נעלה ביותר שאינה "דבר פשוט". בהמשך, שפך אור על האמונה הטהורה בהשגחה פרטית דרך סיפור מרתק, המלמד כיצד קיום מצוות בהידור מדויק יכול לשנות גורלות שלמים.

הרב סיפר על חייל ששמע פעם הלכה בנוגע לדרך הנכונה לנעול נעליים. על פי ההלכה, יש לנעול תחילה את נעל רגל ימין בלי לקשור, לאחר מכן לנעול את נעל רגל שמאל ולקשור אותה, ורק לבסוף לחזור ולקשור את נעל רגל ימין. החייל קיבל על עצמו לקיים הלכה זו בקפדנות. באחת הפעמים בהן נדרש לצאת למשימה מבצעית דחופה, הוא מיהר, וכשכבר יצא לכיוון המטוס, הבין שלא נעל את נעליו כפי הדין. הוא לא היסס, וחזר על עקבותיו לאוהל למרות הדחיפות, פשט את נעליו ונעל אותן מחדש בדיוק על פי ההלכה. כשיצא שוב, כבר היה מאוחר מדי עבורו להצטרף לגיחה. לאחר חצי שעה בלבד, התברר כי השדה כולו בו הייתה אמורה להתקיים הפעולה "נפל", וכל הנוכחים נפגעו. אותו חייל, שנשאר בחיים, הבין כי שמירתו על מצוות קשירת הנעליים בהידור הצילה אותו מגורל אכזר.הרב הסביר שאיננו מבינים חשבונות שמים אך רואים אנו כיצד הקפדה על פרט הלכתי קטן עשויה להיות כלי הצלה גדול ביד ההשגחה העליונה.

חכם ניסים חיזק את הקהל באמונה כי אין אדם יודע מראש את כל החשבונות של מעלה, וכי יש להאמין באמת ובתמים ש"הכל מן השמיים". לעיתים, כאשר צרה פוקדת את האדם, הוא נוטה לשאול בתמיהה: "למה הקדוש ברוך הוא עשה לי את זה? למה מגיע לי את זה?". אך כאשר הטוב מגיע, האדם לרוב אינו זוקף זאת לזכותו של הבורא, אלא רואה זאת כהישג אישי. הרב הדגיש, כי הדרך הנכונה היא שאדם "תמיד מודה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שיש לו", וזו הדרך שבה יזכה לטוב מתמיד.

בסיום דבריו, שיבח חכם ניסים את פועלם של ההורים לעילוי נשמת בנם. "בשמים רואים מה שעושים לכבודו", אמר הרב והמשיך, "אין ספק שזה כואב להורים ולכולם אבל צריך לזכור שנשמתו גדולה הייתה". הרב סיים בברכה, ככל שיימשך המפעל הקדוש של הנצחת ליאל על ידי לימוד תורה ומעשים טובים, כך תלך ותגדל הזכות "זו זכות גדולה מאוד מאוד".