האם מותר לעלות לקברי צדיקים בשבת? הראש"ל רבי יצחק יוסף עם ההלכות והמנהגים

לכבוד היקר והנעלה שלום רב,

בדבר השאלה אם מותר לעלות לקברי צדיקים ביום שבת,
הנה בכל קברות הצדיקים לכתחילה אין להעלות ולהתפלל שם ביום שבת, כל שיש לו צער ומתעורר בעת התפילה על קברם וזוכר צרותיו. והרי חז"ל ביטלו תפילת שמונה־עשרה בשבת, ותיקנו רק שבע ברכות, כדי שלא יבוא לידי צער (ולכן אם יש נפטר שנקבר במוצאי שבת או ביום ראשון, והיום השביעי לאבלות חל בשבת, עולים לבית הקברות ביום ראשון, והוא הדין ביום טוב).

ובספר "שערי הייחודים" מבואר, שאין לילך על הקברים בשבת, יום טוב או ראש חודש, שאז אין הנשמות מצויות בבית החיים. ובספר "שבחי האר"י" מבואר, שרבנו האר"י ז"ל שלח פעם אחת להתפלל על קבר צדיק אחד בחול המועד.

ועל אודות שאלתו אם מותר להתפלל בקבר של צדיק בשנה הראשונה לפטירתו,
הנה בעוונותינו הרבים כאשר נתבקש לישיבה של מעלה מרן פאר הדור אדוני, אבי, מורי ורבי [מרן רבנו עובדיה יוסף] זצוק"ל, רבים הלכו על ציונו הקדוש בשנה הראשונה. והיה בזה קידוש שם שמיים שרבבות מאחינו בית ישראל באו לפקוד את ציונו הקדוש, ובדמעות שליש התפללו לישועה ולברכה בזכות תורתו וקדושתו, והיה חיזוק גדול באמונת חכמים.

אלא שנפוצה שמועה שעל פי המקובלים יש בזה חשש ללכת לקבר בשנה הראשונה. אולם מכל מקום מעיקר ההלכה אין שום איסור בזה, וכל מי שרוצה לעלות, רשאי לעלות גם בתוך השנה הראשונה, ואין למונעו.

ועיין בזוהר הקדוש (פרשת ויחי דף רכה) שמבואר שכאשר יש עת צרה רחמנא ליצלן, מבקשים רחמים אצל קברות הצדיקים, ומסתבר שנשמות הצדיקים הגדולים אינם טרודים בדינם י"ב חודש, ויכולים לעמוד לימין החיים גם בשנה הראשונה.

ובעניין מקור המנהג להשתטח על קברי הצדיקים,
כתב רש"י על הפסוק "ויבא עד חברון", שהלך כלב בן יפונה אל קברי האבות הקדושים להתפלל שיינצל מעצת המרגלים.

ונכתב בספר "קב הישר": "ומכאן נתפשט המנהג היפה בישראל שהולכים להתפלל על קברי אבותיו, ואף אם אינו נמצא ביום היארצייט אצל קבר אביו, ילך על שאר קברי ישראל, שבזה התפילה מתעוררים כל הנשמות בגן עדן, שהקב"ה גזר להיות נפשות הצדיקים מצויים על הקברים לטובת ישראל, כדי שישמעו תחינת המתפללים שם, ולכן כל מי שיש לו איזה צער, ילך אל קברי אבותיו או שאר קרובים, ויודיע להם צערו, שמשם מגיעה התפילה עד כסא הכבוד".

ובהגהות "קב ונקי" שם הביא מספר "יסוד יוסף", [שהוא משום] שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ולכן נוהגים ללכת להתפלל שם. וכן הובא ב"מגן אברהם".

וכן הוא בתשובה בכתב יד של רבנו יקר, מגדולי הראשונים, שזה כבוד למת שבאים על קברו. ובשו"ת יחוה דעת כתב שעל פי הפשט והסוד יש מצווה בהשתטחות על קברי צדיקים.