נפלאות הבריאה: מדוע השבלולים יוצאים דווקא אחרי הגשם?

כולנו מכירים את השבלולים שמסתובבים בגינה לאחר גשם, משאירים אחריהם שובל מבריק של ריר ומנשנשים בשקט את העלים הטריים.
אבל מה באמת אנחנו יודעים על היצורים האלה?

השבלולים מתחלקים לכמה סוגים, ואחד המוכרים שבהם הוא שבלול הגינה, הידוע גם כשבלול אירופאי.
מדובר במין של חילזון יחסית גדול, שחי בארץ אך ורק במקומות שנטועים, שתולים ומושקים על ידי אדם, ולא בטבע הפראי.

איך הגיע אלינו האורח הזה?
שבלול הגינה הובא לישראל כתוסף תזונה עבור החיילים הצרפתים שהיו בדרכם לכבוש את הארץ.
משם הוא התפזר והשתלט על רחבי הארץ, ומאז הוא נחשב לאחד מהדיירים הקבועים בכל גינה ישראלית.

כשנתבונן בחילזון מקרוב, אפשר להבחין בארבע בליטות בקדמת גופו.
השתיים העליונות הן למעשה זוג עיניים קטנות, והשתיים התחתונות יותר הן מחושים המסייעים לו להרגיש את סביבתו.
פתח הנשימה שלהם ממוקם בצד הגוף.

ועכשיו לעובדה המפתיעה ביותר: החלזונות הם בעלי החיים עם הכי הרבה שיניים בטבע!
קרוב ל-14,000 שיניים קטנטנות יושבות על לשונו של החילזון. מטרתן? לגרד אדמה, עצמות ואפילו אבנים, ולאכול אותם בשביל לספוג כמה שיותר סידן.

הסידן הזה ממלא תפקיד חיוני: הוא עוזר לחלזונות להגדיל את קונכיותיהם, והופך את ריר החלזונות לבריא מאוד.
דווקא הריר הזה, שנראה לנו כה דוחה, הפך למרכיב עיקרי בתכשירי קוסמטיקה ובריאות לעור, בעיקר לעור הפנים.
מסתבר שמה שהטבע העניק לשבלול כדי להגן על עצמו, האדם גילה כטיפול יעיל לעורו.

כך, היצור הקטן שזוחל בשקט בגינה שלנו, מסתיר בתוכו עולם שלם של פלאי הבריאה,
החל מעשרות אלפי שיניים זעירות וכלה בריר מרפא.
גם במה שנראה פשוט וקטן, הקב"ה הטביע חוכמה עצומה.