למה באמת צריך לבדוק את האורז? כל מה שלא ידעתם

כולנו מכירים את האורז הלבן הפשוט,
 אבל האם אי פעם עצרנו לחשוב על הבעיות הכשרותיות הטמונות בו?

ולא, אני לא מדבר על בעיית החרקים והתולעים הידועה, שבגללה אנו נדרשים לבדוק את האורז היטב היטב לפני השימוש.

אלא על מקבץ בעיות אחר, שיתכן מאוד שרובנו לא מודעים אליהן כלל.

דרך האורז אנו גם מגלים את חסדו של הבורא, שכן את האורז מגדלים בעיקר באזורים העניים בעולם, והוא עתיר בוויטמינים ומינרלים החיוניים לגוף, ומזכיר את דברי הגמרא:
 "למה שוהה המאכל במעיו של הכלב העני, שאין מזונותיו מצויים..."

אורז הוא אחד הדגנים החשובים ביותר בעולם, והוא אף משמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.

את האורז ניתן לגדל בכל מקום, בהר ובבקעה, באדמה רטובה וגם ביבשה, למרות שהוא מצריך עבודת כפיים קשה בשדה ומים רבים להשקיה.

כל סוגי האורז גדלים בתוך נרתיק. כדי להפוך אותם לראויים לאכילה, או אפילו רק כדי לתת להם את המראה המושך יותר עם יכולת שימור טובה ולהיות מסוגלים להתקיים לזמן מרובה מבלי להתליע ולהתקלקל, עליהם לעבור קילוף וליטוש המסיר מהם את הקליפה החיצונית של הגרעין.

בשלב הראשון של הקילוף נוצר האורז החום. ככל שממשיכים את התהליך, מתגלה האורז הלבן, שמשום מה נעשה לאורז הנחשק ביותר.

וכאן מתחילות בעיות הכשרות...

אחת המוכרות שבהן, היא הצורך לתת לאורז מראה לבן ומבריק. לשם כך צובעים את האורז בגלוקוזה או באבקת טלק, ובמקומות מסוימים גם באבקת מגנזיום.

וכידוע כל חומרי הגלם האלו חייבים כשרות טובה, משום שייתכן שהופקו משומנים מהחי, או שבהליך ההפקה שלהם הם התבשלו בסירים שבושלו בהם בעבר חומרים מהחי שהם בחזקת נבלות וטרפות.

ייתכן גם מאוד שהאורז הוברק בשמן שמקורו לא ידוע, ואולי השמן בעצמו שומן מהחי.

לכן, אין כזה דבר אורז בלי הכשר, לא בארץ ולא בחוץ לארץ! כי מה שנראה בעינינו אורז פשוט ותמים, עובר למעשה תהליכי עיבוד מורכבים הטומנים בחובם שאלות כשרותיות רציניות, המחייבות אותנו להקפיד על אורז עם הכשר מהימן.