הנער ששרד את גזרות קנ״א והפך לאחד מגדולי הפוסקים

במהלך קיץ קנ"א (1391 למניינם), הוכה העולם היהודי בספרד בזעזוע קשה. גלי אלימות ורדיפות, מה שההיסטוריה כינתה "גזרות קנ"א", טלטלו את הקהילות והפכו חיי יהודים לתהום. רבבות נטבחו, רבים אחרים אולצו להמיר את דתם בניגוד לרצונם, בכפייה קשה ומרושעת. בין הניצולים היה נער צעיר בשם שמעון בן צמח דוראן, מי שעתיד להפוך לאחד מענקי הרוח וההלכה של יהדות ספרד וצפון אפריקה.

הרשב"ץ, כפי שכונה לימים, נולד בעיר מיורקה שבאיים הבלאריים למשפחת דוראן המיוחסת, שייחסה נעוץ בשמות מפוארים כמו הרמב"ן, רבי יונה מגירונדי והרלב"ג. את ילדותו העביר בלימוד תורה מתוך שגשוג תורני, עד שהמציאות טפחה על פניו והכריחה אותו לנטוש את מולדתו ולברוח צפונה, לאלג'יריה.

כשהגיע לאלג'יר, התקבל בחיבה ובכבוד בבית דינו של רבי יצחק בר ששת, הריב"ש, שהיה מנהיג הקהילה היהודית באותה תקופה. עם פטירתו של הריב"ש, התמנה הרשב"ץ לרבה הראשי של קהילת תלמסאן, ומאוחר יותר עמד בראש הקהילה הגדולה באלג'יר. במשך למעלה משלושה עשורים, 36 שנה, עמד הרשב"ץ בראש יהדות צפון אפריקה, והנהיג אותה ביד רמה ובאמונה שלמה.

אבל לא רק רב ומנהיג היה, אלא גם פוסק שדאג להשאיר לדורות הבאים אוצר בלום של הלכה ומחשבה. ספרו המרכזי, "שו"ת התשב"ץ", נחשב לאחד מעמודי התווך בפסיקה ההלכתית של תקופת הגירוש. הספר הזה, שמאגד מאות שאלות ותשובות, לא עסק רק בדיני כשרות או שבת, אלא גם שאלות עמוקות ונוקבות של מציאות החיים היהודית באותן שנים, מה דינו של מי שנאלץ להמיר את דתו ונשאר בחיים? איך הוא חוזר לחיק היהדות? מה מעמד ילדיו מבחינה הלכתית?

השאלות לא היו תיאורטיות, הן נגעו בלב המציאות. האנוסים, הפליטים, אותם יהודים שהוכרחו להשתחוות לצלב אך ליבם נותר נאמן לשם ה', פנו לרשב"ץ בשאלות של חיים ונשמה. הוא ענה בבהירות, בתקיפות, ובעיקר, מתוך אחריות עמוקה לעם ישראל.

לא לחינם זכה ספרו להיחשב לספר יסוד בכל בית מדרש של פוסקים ומורי הוראה. אלפי אזכורים אפשר למצוא לתשובותיו בכתבי הדורות שלאחריו, ועד היום ממש, דבריו נלמדים ונשמעים באוזן קשבת, לא רק כהלכה למעשה, אלא גם כתמרור דרך למסורת ולשורשים שלנו.

בסופו של דבר, דמותו של הרשב"ץ מלמדת אותנו משהו עמוק על העמידה היהודית, לא להיבהל מהגלים, לא לשכוח את האמת גם כשהיא נמצאת תחת רדיפות, ובעיקר, להחזיק בתורה ובאמונה, גם כשנראה שהכל נחרב. והוא החזיק, ובעקבותיו, גם הדורות שאחריו.