שכב כל השבת בלי לזוז ואז קרה הנס שאיש לא ציפה לו | הרב עידו סממה

היה רב באמריקה שנהג לבקר בבתי כלא ולחזק את האסירים היהודים. פעם אחת, אחרי שדיבר בפני האסירים על מעלת השבת וכמה ברכה יש בה, ניגש אליו אסיר נרגש:
"רבי, בחיים לא שמרתי שבת. אבל אחרי מה ששמעתי פה, אני רוצה את הברכה הזאת!"

הרב הביא לו ספר הלכות שבת והזהיר אותו: "תלמד לאט לאט, הלכה אחרי הלכה".

האסיר לא הסכים: "אם אלמד לאט, יעבור הרבה זמן עד שאדע את כל ההלכות. בינתיים אני אחלל שבת ולא אקבל שום ברכה. אני רוצה ללמוד הכול עכשיו!"

הוא התחיל לדפדף בספר והבין מהר שאין סיכוי שהוא יקלוט את הכול במהירות. אז הוא מצא פתרון: פשוט מאוד, מרגע שהשבת נכנסה ועד מוצאי שבת, הוא שכב במיטה ולא זז.

ככה הוא היה בטוח שעברה עליו השבת, בלי שום חילול.

במהלך השבוע הוא למד עוד קצת הלכות. גם בשבת השנייה, אותו דבר, שכב ולא זז. שבת אחרי שבת, הוא המשיך ככה.

כמה שבועות אחרי אותה הרצאה, הרב חזר לבית הכלא. הוא ביקש לראות מה קורה עם האסיר המיוחד שהתחיל ללמוד הלכות שבת. חיפש אותו בין כולם, אבל הוא לא היה שם.

"איפה הוא?" שאל הרב את הסוהרים.

"השתחרר"

הרב התפלא: "מה?! איך זה יכול להיות? הוא נשפט לשנים!"
הרב התעקש לברר. והנה מה שנודע לו: בבית הכלא היה צפוף במיוחד והוחלט לשחרר אסירים נבחרים עם אזיקים אלקטרוניים, תחת מעקב 24/7.

הם בחרו ארבעה אסירים עם התנהגות מושלמת, כאלה שלא עשו בעיות.

ומי היה ביניהם? האסיר ששכב כל שבת במיטה.

הסוהרים לא הבינו למה הוא עושה את זה. הם פשוט ראו אסיר שכל שבת, לא מעשן, לא מסתובב, לא עושה בלגן. סתם שוכב בשקט.

בשבילם? אסיר אידיאלי.

הוא שמר על השבת בדרך הכי תמימה, והשבת השפיעה עליו את הברכה שלה והביאה לו חירות.

כמובן שזו לא הדרך הנכונה, אבל בזכות התמימות של אותו אסיר ושמירת השבת המקורית שלו, הוא זכה לברכה שלה ולחירות.