הרב יניב עזיז: זו הטעות הנפוצה שאנשים עושים עם גלידה בסעודה

שלום כבוד הרב, רצינו לדעת מה דעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל לגבי ברכה על גלידה בתוך סעודה. שמענו שיש דעות לכאן ולכאן בדעת מרן.

יודע אני שיש מי שאומר בשם מרן זיע"א שאמר לברך על הגלידה בסעודה,
וצריך לדעת שאין זה נכון, וכמו שמעיד רבנו הגדול, מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א,
שעד יומו האחרון אמר מרן שיש להימנע מאכילת גלידה במהלך הסעודה,
כי יש ספק האם לברך עליה או לא, ולכן יש לאוכלה אך ורק לאחר ברכת המזון, והמקילים לאכול בסעודה ללא ברכה, יש להם על מה לסמוך. ("ילקוט יוסף" ברכות חלק עמ' קיא).

האם יש סוגי גלידה שכן אפשר לברך עליהם בסעודה?

אומנם הרב "אור לציון" כתב שאם זו גלידה חלבית, או גלידה שעשויה מביצים, צריך לברך עליה,
אבל להלכה ולמעשה אין חילוק בדבר, ואין מברכים על כל סוגי הגלידה.
וכך דעת רוב רבותינו האחרונים ואחרוני זמנינו (הגאון רבי משה פיינשטיין, "מעשה נסים", "חלקת יעקב", "באר משה",
הגאון הרב שמואל הלוי ואזנר, הגאון הרב נסים קרליץ, "תשובות והנהגות" ועוד).

יש אופנים שבהם כן אפשר לברך על גלידה בסעודה?

אם מדובר בגלידה אישית מצופה בשוקולד, אפשר לקלף את הציפוי שוקולד ולברך עליו, וכך יפטור את הגלידה.

גליליות העשויות מבצק פריך שיש בתוכו גלידה, מברכים עליהן בתוך הסעודה?

בהחלט. מברכין "בורא מיני מזונות", והוא באופן שאוכלו לשם קינוח, לאחר סילוק המפה (גם ניילון חד־פעמי נחשב למפה לעניין זה).
ואם הגלילית נעשתה מבצק בלילה רכה, לא צריך סילוק שולחן, וצריך לברך (רשב"א ברכות דף מב ע"א).

מי שבמהלך הסעודה בירך על היין, האם פטר בכך גם את הגלידה?

דעת רוב רבותינו האחרונים כי היין פוטר את הגלידה ("באר משה", "אור לציון", הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, "וזאת הברכה" בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב),
משום שהגדר בין מאכל למשקה תלוי בלעיסה; שמשקה אין בו כל לעיסה, אבל כל שצריך לעיסה, הרי הוא מאכל.
ויש שכתבו שאין היין פוטר את הגלידה ("בצל החכמה", הגאון רבי נסים קרליץ).

לגבי ברכת "הטוב והמטיב", אם שתה יין מבושל ועכשיו הגיע יין שאינו מבושל, האם אפשר לברך?

כן, יכול לברך. והוא הדין אם שתה מיץ ענבים, תירוש, ואחר כך שותה יין, גם כן יכול לברך,
בהתאם לכל התנאים האחרים שיש מישהו עימו וכו'.

אחד התנאים לברכה הוא שיש מישהו ששותה עימו. גם אם איש שותה עם אשתו זה נחשב?

כן, אשתו מצטרפת לברכת "הטוב והמטיב", בתנאי שיש לה הנאה ביין.