זה מה שעשה הרב שטיינמן זצ"ל לפני התפילה

כיצד מתעלים מעל הרגש האנושי ומבצעים את רצון הבורא? את הלימוד העצום הזה אנו שואבים מפרשת עקדת יצחק. אברהם אבינו מקבל ציווי ישיר מהקדוש ברוך הוא לעקוד את בנו, מעשה בלתי נתפס המעורר שבר לב. אך המדרש מלמדנו סוד גדול: עין במר בוכה ולב שמח. כיצד ייתכן לב שמח ברגע כה קורע לב? התשובה נעוצה בכוחה של המצווה. ברגע שבן אדם נכנס לשליחות שמיים ועושה את רצונו של מלך, הוא כבר מתעלה מעל העולם הזה ומתעלם מרגשותיו הטבעיים. רצון ה' גובר על כל כאב אישי.

כדי להמחיש את העיקרון הזה בחיינו, עלינו ללמוד ממעשיו של מרן הרב אהרן לייב שטיינמן זכר צדיק לברכה, גדול הדור. הרב שטיינמן ידע בדיוק מה הוא עושה בכל רגע בחייו, אך בכל בוקר לפני התפילה, הוא היה עוצר הכל. הוא היה לוקח סכום קטן, חמישה שקלים, ופורט אותם לעשרות אגורות בודדות. נכדו שאל אותו לפשר העניין, "סבא, תן חמישה שקלים בבת אחת ונתחיל בתפילה". אך הרב הסביר: "את המצווה לא מודדים בגודל הכמות, אלא בגודל הלב שיש שם".

הרב שטיינמן היה נוטל מטבע, עשר אגורות, ונותן לעילוי נשמת ששת המיליונים של השואה. עשר אגורות לאבא, עשר לאמא, וכך מונה עשרות נשמות שהוא מזכה. כששאל הנכד בהשתאות כיצד עשר אגורות בודדות יכולות להתחלק ולהועיל למיליונים, השיב הרב שטיינמן בכנות: "אתה צודק. אבל ברגע שהעשר אגורות האלה הן מצווה וצדקה, זה כבר מקבל משמעות שונה לחלוטין. הנשמות מחכות בדיוק לצדקה ולמצווה הזו. אני מקדש ומזכה אותן יום יום כדי לעשות להן נחת רוח גדולה".

המסר אלינו, הוא חד וברור: אל תמדדו את המצווה לפי גודלה הפיזי. גם מעשה קטן של עשר אגורות, אם הוא מגיע ממקום של אמת ורצון לקיים מצווה, יש בכוחו להרעיד את השמיים. כל אחד מאיתנו יכול לזכות את הרבים במעשים קטנים ויומיומיים.