מתחת לרדאר: גל חוקים חדש בארה"ב מאיים לפרק את יסודות הרפואה המודרנית

במהלך שהולך ומתרחב ברחבי ארצות הברית, מקודמות מאות יוזמות חקיקה שבבסיסן התנגדות לעקרונות מדעיים מוסכמים, ובראשם החובה לחסן, פיקוח על מזון ותחזוקת תשתיות בריאותיות. לפי תחקיר נרחב שפורסם השבוע, במהלך השנה האחרונה הוגשו ביותר מ־40 מדינות מעל 420 הצעות חוק המערערות על מדיניות בריאות הציבור הקיימת - חלקן כבר אושרו.

מדובר בתופעה מטרידה, שזוכה לגיבוי מצד דמויות בכירות בממשל הפדרלי - כולל שר הבריאות הנוכחי - ופועלת להכנסת תכנים אנטי-מדעיים למסגרת החוקית של המדינות.

הנדסת תודעה בחסות החוק

מה שמתחיל כיוזמה מקומית כביכול - מסתמן כמהלך מאורגן ומתוזמר היטב. יוזמות אלה מבקשות לשנות מהיסוד הנחות בסיסיות שהובילו בעשורים האחרונים לצמצום תמותה, מניעת מחלות ושיפור איכות החיים.

במרכז המתקפה: חובת החיסונים, תוספת פלואוריד למים, והאיסור ההיסטורי על מכירת חלב בלתי מפוסטר. חלק מההצעות מנסחות את ההתנגדות כמאבק על זכויות פרט - אך בבסיסן מצויות תפיסות עולם המערערות על הקונצנזוס המדעי, ונסמכות לא אחת על תיאוריות שגויות או מידע שגוי.

חיסונים כקו חזית - עם מילים חדשות ומשמעויות ישנות

כשליש מהצעות החוק שהוגשו בשנה החולפת מתמקדות בתחום החיסונים - נושא שהפך לסמל במאבק בין חופש פרט לרפואה מונעת. חלק מההצעות קובעות סנקציות על מוסדות שמסרבים לקבל ילדים לא מחוסנים, ואחרות מבקשות להגדיר את השימוש בטכנולוגיית mRNA כמעשה פלילי.

לצדן, מוגשות גם הצעות לשנות את הגדרות החוק הקיימות, כך ש"נזק אפשרי מחיסון" ייחשב עילה לתביעה, או להחיל "תקופת המתנה" לפני מתן חיסון - כאילו היה מדובר בהליך קוסמטי ולא בטיפול מציל חיים.

מומחי בריאות מזהירים כי חוקים אלו, אם יאושרו, עלולים להוביל לירידה משמעותית בכיסוי החיסוני באוכלוסייה - ולחזרתן של מחלות זיהומיות שהודברו כמעט לחלוטין.

מהפלואוריד - ועד לחלב הלא מפוסטר: אידאולוגיה בעטיפת מזון

בנוסף לחיסונים, מופנות יוזמות החקיקה גם לתחומי תברואה ותזונה: חוקים שמבקשים למנוע הוספת פלואוריד למערכות המים, לבטל פיקוח על מוצרים חלביים גולמיים, או להסיר חובת בדיקות בטיחות במוצרי צריכה בסיסיים.

בעוד שבמדינות רבות מדובר בחוקים סמליים בלבד, הרי שבאחרות - כמו פלורידה או יוטה - כבר נחקקו תקנות בפועל. באותן מדינות נרשמו מקרים של התפרצויות זיהומיות כתוצאה מצריכה של חלב בלתי מפוסטר, שגרמו לפגיעות קשות בקרב ילדים.

מאחורי הקלעים: רשת פוליטית בעלת אגנדה ברורה

יוזמות החקיקה אינן פועלות בחלל ריק. מאחוריהן עומדות קבוצות אינטרס, עמותות, ולובי אידאולוגי שמקושר ישירות לגורמים בכירים בממשל הפדרלי - בראשם שר הבריאות.

תנועות כמו MAHA ו־Stand for Health Freedom, שפועלות ברמה המדינתית והפדרלית, מייצרות קמפיינים תקשורתיים, מארגנות השתתפות בדיונים ציבוריים, ומפעילות לחץ ישיר על נבחרי ציבור - הכל תחת מסר אחיד: "זכותך לבחור".

אלא שהבחירה המוצעת לא תמיד נתמכת במידע אמין, ולעיתים אף מנוגדת להנחיות מקצועיות של גופים כמו ה־CDC ומשרדי הבריאות המקומיים.

מאבק בין חירות לבריאות - והמחיר עלול להיות קטלני

תומכי המהלך טוענים להגנה על זכויות פרט, אולם רופאים ואנשי מדע טוענים כי מדובר בטשטוש גבולות בין אינדיבידואליזם קיצוני ובין אחריות חברתית. כאשר סירוב לחיסון, למשל, עלול לסכן חיי אדם - שאלת הזכות האישית מתחלפת במהרה בחובה ציבורית.

גם בישראל ניכרים בשנים האחרונות סימנים מקבילים של ירידה באמון הציבור במוסדות מדעיים. חקיקה אנטי-מדעית בארה"ב עשויה להשפיע גם על השיח המקומי - במיוחד לאור חדירה גוברת של תוכן אמריקאי ברשתות החברתיות.

מסקנה: לא תרחיש - אלא תהליך

המהלך הנרחב שמתחולל כיום בארה"ב אינו סיפור שולי. מדובר באסטרטגיה של שינוי תודעתי דרך שינוי חקיקתי - שמבקשת להחליף את עקרונות המדע בעמדות אידיאולוגיות, ולעצב מחדש את גבולות האחריות הבריאותית במדינה שמובילה את המדע העולמי.

השאלה שנותרה פתוחה: האם החקיקה הזו תישאר אמריקנית - או תהפוך למודל ייצוא שיאומץ גם במקומות אחרים.