מוריס הרים יד אחת והשינוי הגיע משמיים | הרב דניאל אוחיון

במקסיקו קיימת קהילה יהודית־חלאבית מפוארת, מהקהילות הפעילות והחזקות בדרום אמריקה.
 לב הקהילה הוא בית הכנסת "שערי שלום" - מקום שבו מאות מתפללים קובעים עיתים לתורה מדי יום, באהבה ובשמחה.

רב בית הכנסת, חכם עזרא נקש, זוכה לראות את כל בניו הולכים בדרך התורה, תלמידי חכמים מובהקים.
 אבל הדרך לשם - לא הייתה פשוטה כלל.

לאביו, מוריס משה נקש, הייתה רשת חנויות נעליים מצליחה מאוד.
 הבעיה הייתה שהרווחים הגדולים ביותר הגיעו דווקא בשבתות.
 כל אחיו של מוריס היו שותפים בעסק - ובחילול השבת שבא איתו.

יום אחד חלה אביו של מוריס. הוא שכב על ערש דווי שבועיים ארוכים, וסבל ייסורים קשים ומרים.
 רב הקהילה קרא לכל הבנים ואמר להם:
 "אבא שלכם לא יעזוב את העולם לפני שמישהו מכם יבטיח שילך בדרכו של הקב"ה וישמור שבת. מי מוכן?"

אף אחד לא היה מוכן לוותר על הרווחים הגדולים.
 אחרי כמה רגעים של היסוס, מוריס הרים את ידו.

החכם הכניס את מוריס לחדרו של האב החולה, וציווה עליו:
 "הסתכל בעיני אביך והישבע לו שתשמור שבת."
 מוריס הביט בעיני אביו ואמר בקול חד וברור:
 "אבא, אני נשבע שאשמור שבת."

האב החולה פתח את עיניו לרגע קצר, הביט במוריס, ושתי דקות לאחר מכן - עלתה נשמתו למרומים.
 ככה הסתיימו שבועיים של גסיסה מייסרת. היה ברור לכולם - לזה הוא חיכה.

אחרי השבעה, מוריס קיים את ההבטחה. הוא סגר את החנויות בשבת.
 הגויים עברו לקנות במקומות אחרים, והכסף הלך והתמעט.
 תוך זמן קצר הפך מוריס מאיש עסקים מצליח - לאדם שמתקשה לספק את הצרכים הבסיסיים של משפחתו.

אבל מוריס לא התמרמר.
 הוא הרים את עיניו לשמיים ואמר בתפילה פשוטה:
 "ריבונו של עולם, לקחת לי את הכסף? אין בעיה, אני מקבל את זה באמונה ובאהבה. רק בקשה אחת - עשה שיהיו לי ילדים טובים שעושים את רצונך."

והקב"ה שמע את תפילתו.
 היום, כשמסתכלים אחורה, ברור שההשקעה של מוריס הייתה ההשקעה הכי משתלמת שיש.
 שני בניו הם רבנים חשובים במקסיקו, תלמידי חכמים שמזכים את הרבים.
 חתנו הוא מגדולי הלומדים בקהילה, ושני בניו האחרים יראי שמיים שקובעים עיתים לתורה.

מוריס משה נקש ידע לעשות עסקים.
 הוא השקיע בנכס הכי יקר שיש - במשפחה של בני תורה, יראים ושלמים, שמקדשים שם שמיים בעולם.