"ברוך מחזיר שבויינו": מאות אלפים מברכים את השבים ביוזמה של תקווה

בשעות האחרונות מתמלאות דרכי הארץ, כיכרותיה, מסדרונות בתי החולים ואף הלבבות - בהתרגשות עמוקה שאינה ניתנת לתיאור: עשרים מבני ובנות עמנו, שחיו בגיהינום של שבי ארגון הטרור חמאס, שבו סוף סוף לביתם. במשך שנתיים כמעט עמדו אזרחים, משפחות, רבנים, קהילות ובני נוער בכל מקום אפשרי בארץ ובתפוצות - בדרישה, בתחינה ובמאבק אזרחי עיקש להשיבם לחיק עמם. והנה, ברגע שכמעט לא האמינו שיגיע - הם כאן.

כאות השתתפות פעילה ומשמחת, קמה בימים אלו יוזמה מרגשת בשם "קיר הברכות" - אתר אינטרנטי המאפשר לכל אדם, באשר הוא, לכתוב ברכה אישית לאחד מהשבים. הברכות, שנכתבו בלשון נקייה, חמה ומלאת אהבה יהודית, יועברו בדפוס לכל אחד מהחטופים שחזרו. עד כה נכתבו למעלה מ־60 אלף ברכות, מתוכן ייבחרו מאות שיודפסו ויוענקו בידיהם ממש, בבתי החולים, בתחילת השבוע הקרוב.

בין שלל הפניות שנכתבו, ניתן למצוא ברכה לאלקנה בוחבוט:
"ברוך שובך, אלקנה היקר. איננו יודעים מה עברת, אך לב העם היה איתך בכל רגע. יהי רצון שתזכה לרפואה שלמה, שלווה ושיקום קל. כולנו התפללנו לשובך - ועתה אנחנו מברכים על הנס."

ולצידו נכתבה ברכה לאלון אהל:
"אלון, אין מילים לתאר את עוצמת הרגע. עם שלם עומד לצדך, מחבק אותך באמונה שלמה. יהי רצון שתמצא מרפא לנפש ולגוף, ושתראה אך טוב וחסד כל ימי חייך."

הברכות נאספות, עוברות עריכה מדוקדקת, וייחקקו בדפי ספר שיוענק לכל אחד מהשבים. נוסף לכך, יכיל כל ספר קוד סריקה דיגיטלי - המאפשר לחטופים לקרוא עוד אלפי ברכות אישיות שכתבו עבורם אחיהם מכל קצות הארץ.

מאחורי היוזמה עומדת תנועה חברתית בשם "עוגן לעתיד", שהוקמה ב־7 באוקטובר אשתקד, על רקע האירועים שפקדו את העם כולו. אנשי התנועה ליוו את משפחות החטופים לכל אורך הדרך, וכעת הם מתמסרים למשימת ההודיה והחיבוק.
"מה שהתחיל כמחאה ודאגה, הופך בימים אלו לחיבוק לאומי", מסבירה מנכ"לית התנועה, טלי וקסלר. לדבריה, "אנו אורזים ברגעים אלו ממש את הספרים, ומביאים אותם בעצמנו לבתי החולים. הספרים נכתבו בדמעות של שמחה - כל אחד שחזר זה נשמה שלמה, עולם ומלואו."

וקסלר מדגישה כי בכל הברכות לא נתקלה באף מילה קשה או שלילית. "הכל היה טהור, מלא אהבה, מהלב. עם ישראל יודע לאהוב, לתמוך ולחבק. כעת הזמן לרפא - פיזית, נפשית וקהילתית. כולנו שבויים מאז אותו יום קשה, ועכשיו מתחילים לצעוד יחד אל תקווה חדשה."

רבים מהעוסקים ביוזמה, גם אם אינם חובשי כיפה, מדברים במונחים של ברכה, של השגחה פרטית ושל אמונה עמוקה. אך מעל הכול, מורגשת התחושה שהשיבה הזו היא לא רק נצחונו של מאבק אזרחי - אלא מופת של ערבות הדדית, כפי שלא נראתה כאן שנים רבות.

דמות מהתנועה מסכמת את תחושת ההודיה כך: "עם ישראל הוכיח שהוא יודע לעמוד יחד. אחים, דתיים וחילונים, ימין ושמאל,  - כולם כאיש אחד בלב אחד. כשעם מתאחד, אפילו שערי ברזל נפתחים."

החזרה של עשרים בני עמנו מהתופת של עזה אינה סיום, אלא התחלה חדשה. דרך ארוכה עוד לפניהם, של שיקום, ריפוי, תהליך נפשי ותחושת שייכות מחודשת. אך העם כולו עומד מאחוריהם, מוכן לתת כתף, חיבוק ותפילה.

במילים פשוטות ועמוקות - "ברוך מחזיר שְׁבוּיֵנוּ."