מצלמות תיעדו את הרגע שבו הכביש פשוט נעלם: בולען עצום בלע רחוב שלם בבנגקוק

ברגע אחד, שגרה עירונית הפכה לזירה של התרסקות תשתיתית. מצלמה שהתמקמה בגובה תיעדה את הרגע שבו קרס מקטע כביש מרכזי בעיר בנגקוק שבתאילנד, שקע עמוק נפער בלב הדרך, בולע את פני השטח, מאיים על כלי רכב חונים, ומותיר את הציבור פעור פה מול שוקת אספלט שבורה.

הבולען, שנפער במפתיע וללא התרעה מוקדמת, הציב את רשויות הבטיחות וההנדסה העירונית במצב חירום. בתוך פחות מ-30 שניות, קטע שלם של הכביש קרס לתוך חלל תת קרקעי בלתי מזוהה, מותיר אחריו תהום שחורה ולצידה רכבים שנעצרו על סף ההידרדרות, מדרכות חרוצות ומבנים סמוכים שפונו מחשש לקריסה משנית.

התגובות בשטח לא איחרו לבוא: כוחות חירום חסמו את האזור, עשרות בני אדם פונו מהמבנים הסמוכים, ורשויות ההנדסה הוזעקו לבצע סקר מיידי של האזור. על פי ההערכות הראשוניות, הסיבה לקריסה טמונה ככל הנראה בדליפת מים חמורה מצנרת תת קרקעית, שגרמה לשחיקה ממושכת של הקרקע עד להתמוטטות.

גורמי מקצוע בתחום הגיאוטכניקה מעריכים כי ייתכן שמדובר בדליפה סמויה שחתרה במשך תקופה ארוכה תחת הקרקע, שטפה את חומרי המילוי ויצרה חלל נסתר. ברגע שנשברה תמיכת הקרקע התחתונה - פעל העומס שמעל והוביל לקריסה מיידית.

מדובר באיום מוכר היטב בעולם התחזוקה העירונית: תשתיות מים וביוב ישנות, עומסי תנועה גוברים, ואקלים גשום הם מתכון מסוכן להיווצרות בולענים, ובמיוחד בערים צפופות עם תשתית תת קרקעית רוויית עומס.

בעוד המצלמה לוכדת את פני השטח הנבלעים, מומחים מצביעים על נזקי המשנה הבלתי נראים: צנרת ביוב שעלולה להיקרע, כבלי חשמל ותקשורת שנמשכו ונפגעו, וסכנת זליגת גז או מים שטרם אותרו. הקרקע שמתחת לכביש הפגוע עלולה להמשיך ולקרוס והסיכון העיקרי טמון בכך שהתופעה מתרחשת הרחק מהעין, באזורים תת קרקעיים שאין להם ניטור בזמן אמת.

האירוע מעלה שאלות נוקבות כלפי גורמי התחזוקה העירונית. האם קיימים מנגנוני בקרה המאפשרים לאתר דליפות עומק לפני קריסה? האם תשתית הניטור של מערכות המים והביוב מותאמת לעומסי האוכלוסייה של העשור האחרון? ומהם הלקחים שיש ליישם כדי למנוע הישנות?

נכון לעכשיו, ההוראה הברורה היא למפות את כל רשת הצנרת והמעברים התת קרקעיים באזור הקריסה, לבצע חפירה מדגמית סביב גבולות השקע ולשלול קיום חללים נוספים. מקביל לכך, מהנדסים מקומיים החלו בהערכת יציבות מבני הציבור הסמוכים ובניתוח עומק הקרקע.

כמו בכל קריסה תשתיתית עירונית, גם כאן הנזק אינו מוגבל לאספלט. סגירת הכביש תוביל לשיבושים תחבורתיים נרחבים, הכשרת דרכי גישה חלופיות, פיצוי עסקים שנפגעו, והקצאת תקציבי חירום לשיקום. עלות התיקון הישיר, יחד עם נזק עקיף למשק העירוני, עלולה להגיע למיליוני דולרים, שלא לדבר על תחושת האמון הציבורי שנשחקת בכל מקרה כזה.

בעוד שהמונח "בולען" נשמע דרמטי ומעורר אסוציאציות של תופעה פתאומית, במרבית המקרים מדובר בכשל שניתן למנוע. זוהי תוצאה של ליקוי תחזוקתי, הזנחת ניטור או תשתית ישנה שלא עברה חידוש. וכמו כל קריסה, גם זו מתחילה בסדק קטן, שלא טופל בזמן.

המקרה בבנגקוק אינו רק תמרור אזהרה עירוני, אלא קריאה למנהלי תשתיות ברחבי העולם להבין שבעידן של עומס, שינויי אקלים וציפוף אורבני, תחזוקה שוטפת אינה מותרות אלא חובת יסוד. ככל שהערים צומחות כלפי מעלה, כך הן מוכרחות לבחון את הקרקע שמתחתן, ולעשות זאת מבעוד מועד.