אנשי אמונה אבדו: ״הכהן הפרטי של המתפללים!״

בצער רב וביגון קודר התקבלה הידיעה על הסתלקותו לשמי רום של הצדיק הרב חיים כהן זצוק"ל, מן הדמויות הבולטות בעיר התורה והחסידות בני ברק.

תולדות חייו
במשך עשרות שנים עמד על משמרת הכשרות בבורסת היהלומים, ושם נודע במסירותו, ביושרו ובקנאותו לדבר ה'. רבים השיב מעוון וקירב לתורה ולמצוות, ושמו הטוב נישא בפי כל בהערכה עצומה.

קרוב לשישים שנה נמנה על תלמידיו המובהקים של מרן הגאון רבי שמעון בעדני זצוק"ל, ומימיו לא זז מאור פני רבו. הרב כהן השכים והעריב לבתי כנסיות ומדרשות, וגם בימי חוליו הקשים הקפיד שלא להחסיר תפילה בציבור. אף ביום האחרון לחייו, בראש השנה תשפ"ו, זכה להתפלל בנץ החמה במניין - חרף מצבו הבריאותי הקשה.

צנוע ומעלה
מקורביו מספרים בהתרגשות כי עד יומו האחרון לא פסק מלימוד התורה, מבוקר ועד ערב, כשגופו נחלש אך רוחו הלכה והתחזקה מיום ליום. בחסדיו הגדולים נודע ברבים, גומל חסדים עם נזקקים, משפחות אברכים ויתומים, בהצנע לכת וללא שום תמורה.

סיפור אישי מעובד ערוץ 2000
אחד הסיפורים הממחישים את דמותו הענקית סופר על ידי אחד מעובדי ערוץ 2000:
"באתי אליו לבקש עזרה עבור נער צעיר שזה עתה עבר השתלת כליה, והיה צורך לבנות עבורו חדר רחצה נפרד כדי שלא ייחשף לזיהום. הרב קיבל אותי במאור פנים ובהרגשה שאני עושה לו טובה ומזכה אותו להשתתף במצווה. כזו הייתה דרכו להפוך את המבקש לנותן, ולהעניק חום וכבוד שאין דומה להם".

כהן פרטי
כך גם בברכת כהנים בבית הכנסת  לא היה אדם שלא חש כי הרב כהן הוא הכהן הפרטי שלו. כל אחד הרגיש שהברכה ניתנת לו באופן אישי ומיוחד. כל ברכת כהנים נחוותה כאילו הייתה הפעם הראשונה בחייו שהוא מברך, במסירות שאין כמותה. אנשים לא ויתרו על לחיצת ידו לאחר מכן, חשים כי נגעו בטהרה ובקדושה.

"אני ארצח אותך אם תגלה"
באחד המקרים הדרמטיים שזעזעו את בורסת היהלומים, נתקל הרב כהן בבעל מסעדה שניסה לעקוף את הכשרות ולהכניס בשר טרף למחסן דרך הקומה התת־קרקעית . הרב לא ויתר, תפס אותו פעם ופעמיים, עד שלא נותר ספק. כשהבין בעל המסעדה כי תעודת הכשרות שלו בסכנה התפרץ בזעם ואיים עליו ברצח.

הרב כהן, באומץ לב נדיר ובאמונה תמימה, השיב לו בנחרצות: "תרצח. אינני מפחד מכלום. אני הולך עם השם".

המילים האלו, שאמר מתוך שלוות נפש וביטחון מוחלט בהשגחת ה', הותירו רושם עז על כל מי ששמע. לבסוף שלל הרב את תעודת הכשרות, והפרשה עוררה הדים רבים. אף הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר שליט"א, שיגר לו מכתב חיזוק וברכה על מסירותו העיקשת.

עד כלות הגוף אהבת תורה מתוך יסורים קשים ומרים 
לא רק בעמידה על משמר הכשרות ניכרה דמותו. בימים האחרונים, כשהיה כבר חלש מאוד, לא חדל מלימוד התורה. נכדו חביבו חיים כהן הי"ו מספר בשיחה עם ערוץ 2000  : "לפני שבועיים ישבתי איתו ללמוד מסכת קידושין. הגוף כבר תשוש, אבל ברגע שהתחלנו ללמוד העיניים שלו אורו. 
פתאום הוא קם כמו נמר, מתווכח איתי על סוגיות, בחריפות ובצלילות. זה היה פלא לראות איך התורה החייתה אותו עד נשימתו האחרונה".

"כסף כשר"
עוד סיפור מרטיט, המסופר מפיו של בני משפחתו:
לצד כל עיסוקיו הציבוריים, ניהל הרב כהן זצוק"ל גמ"ח פרטי מכספו, ללא עמותה וללא שמות רשמיים. הוא היה אוסף תרומות ומחלק בעילום שם לאברכים ולנזקקים. עם הזמן הצטברו בקופה עשרות אלפי שקלים.

באחת השנים, לפתע נעלם כל הסכום. הרב כהן הלך לרבנים ושאל מה עליו לעשות. התשובה שקיבל הייתה ברורה: אין לו אחריות אישית, הכסף אבד או נגנב  אתה שומר חינם, זה בכלל כסף פרטי שלך ואינך חייב להחזירו מכיסו.

אך בליבו לא מצא מנוח, רבי חיים נצר הדבר בליבו, לפתע כאשר ראתה רעייתו שחשבון הבנק המשפחתי הפך למינוס, התברר מה עשה: הרב כהן לקח מכספו האישי, אלפי שקלים שנחסכו בזיעת אפיים, והכניסם לגמ"ח כדי להשלים את החסר. כל זאת, כדי שלא יהיה מצב שבו שקל אחד של צדקה יאבד ולא יגיע ליעדו.

כפי שנאמר עליו: "אנשי אמונה אבדו" ובוודאי שלא אבד, אלא נותר חקוק בלבבות תלמידיו ומוקיריו, כדמות של עמידה באמונה ובתורה ללא פשרות, באור עיניים ובאהבת ישראל אין קץ.
בן 83 היה בפטירתו.

מאחוריו הותיר משפחה מפוארת ההולכת בדרכו. בין בניו בולט מזכה הרבים הגאון הרב ישראל מאיר כהן שליט"א, יו"ר מכון "מאור חיים" ומייסד רעיון לימוד וסיום ששה סדרי משנה בשנה, כמו גם מו"ל סדרות "משניות מבוארות דף ליום" ו"תנ"ך מבואר דף ליום". 
ת.נ.צ.ב.ה.