מטלטל: הם חיכו 13 שנים לילד, דמעות תפילות וסיגופים, ואז הנס הגיע

סיפורו של הרב שמשון ישראל הוא סיפור על אמונה טהורה, על כוחה של תפילה ועל ישועה שמגיעה כנגד כל הסיכויים, ישועה שמראה לנו שוב כי יד ההשגחה העליונה מלווה את עם ישראל בכל עת ובכל שעה. במשך שלוש עשרה שנים ארוכות, מאז נישאו בגיל 30, ציפו הרב שמשון ורעייתו, סיגלית חנה, לזרע של קיימא. "זה נפקד וזה נפקד ואתה לא", הוא משתף בכאב, "אי אפשר לתאר במילים".

השנים חלפו, והתקווה החלה להתערער. הקושי היה עצום, והאמונה עמדה במבחן קשה מנשוא. הרב מספר על צומות וסיגופים שקשה לתאר, על תפילות ודמעות שלא פסקו. הניסיון היה כל כך גדול, עד שבשלב מסוים עלתה על הפרק האפשרות הכואבת להיפרד, מתוך הבנה של המציאות המורכבת. "הייתה איזה מחשבה כזאת, היה איזה דיבור כזה", הוא נזכר. אך דווקא שם, ברגע השפל, התגלתה גבורתה של אשתו. כששמעה את הרעיון, פרצה בבכי, והרב הבין מיד כי עליהם להמשיך יחד במסע. "אמרתי לה, 'עזבי, הכל בסדר, נמשיך הלאה'", הוא מספר בהתרגשות.

בתוך החושך הגדול, הייתה נקודת אור אחת שלא כבתה: החיבור העמוק לקברו של התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי, במירון. במשך למעלה מעשרים שנה, מדי ערב ראש חודש, היו נוסעים הרב ואשתו לציון הקדוש. "הייתי יושב שמה מהבוקר ומתפלל והנשמה שלי הייתה יוצאת שם. כלום, כלום. עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש", הוא מתאר את התפילות מעומק הלב.

לאחר כחמש שנים של תפילות נחושות בציון, החליט הרב שמשון לקבל על עצמו נדר מיוחד. הוא עמד מול הציון והכריז: "אם אני אפקד, אני קורא לילד בשם שמעון על שם רבי שמעון בר יוחאי, והברית תהיה פה בציון שלך". התפילה הזכה והנדר הקדוש פעלו את פעולתם בשמיים. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה הבשורה המשמחת.

"באתי הביתה ואשתי עשתה בדיקה", הוא משחזר את הרגע ששינה את חייו. "היא אומרת לי, 'בדיקה חיובית, אני בהריון'. הטלפון נפל לי ככה מהידיים, ישבתי על הספה, התחלתי לבכות. כמעט שלושה ימים אני רק בוכה". ההלם והשמחה היו כה עזים, עד שהרב הרגיש שהוא מסתובב "כמו שאני לא במציאות בכלל". גם בחדר הלידה, הדמעות לא הפסיקו לזלוג. "בזבזתי כבר את כל הדמעות שלי... ואני בוכה חבל על הזמן. זה דמעות של שמחה, הנפש לא יכולה להכיל".

כשהגיע הרגע המיוחל, קיים הרב את נדרו. הברית נערכה בציון הרשב"י במירון, והרך הנולד נקרא בישראל אחיה שמעון יוסף. ברגע המקודש של הברית, הקפיד הרב לציין את שם אשתו לפני שמו, כהוקרה על אמונתה החזקה. "הרגשתי פה מחויבות להגיד את השם שלה לפני, כי היא הייתה יותר חזקה ממני באמונה", הוא מדגיש. הסיפור הזה הוא עדות חיה ומרגשת לכוחו של צדיק ולעוצמתה של האמונה. כפי שמסכם הרב שמשון: "אני יודע שראיתי ניסים... בוטח בהשם חסד יסובבנו, אני ראיתי את זה על בשרי, אני ואשתי ראינו את זה על בשרנו ממש".