הרב מאיר אליהו: כולם מדברים על אמונה, אבל מה לא מעזים לומר?

בשיחה מעוררת השראה שזכתה לתהודה רבה, עוסק הרב מאיר אליהו במה שהוא רואה כיסוד מרכזי ובלתי ניתן לפשרה בחיי כל יהודי - האמונה בה' יתברך. לדבריו, רק כאשר האדם מבסס את עולמו הפנימי על אמונה שלמה, הוא יכול להגיע לשלוות נפש אמיתית, גם כאשר חייו מתמודדים עם אתגרים מורכבים או זמנים לא פשוטים.

הרב מדגיש כי האמונה אינה רק מחשבה או אמירה, אלא מצב פנימי של הכנעה מלאה לפני בורא עולם. משמעותה היא לראות בכל פרט ובכל רגע, בין אם הוא גלוי ובין אם הוא נסתר, את יד ה' שמובילה ומכוונת את המציאות. גם הדברים הנראים טבעיים לחלוטין או אקראיים, מבטאים בעיניו התערבות אלוקית מדויקת.

באופן חד וברור, הרב יוצא נגד תפיסה חומרנית שגורסת כי ההצלחה תלויה אך ורק במאמץ אישי וביכולות אנושיות. לדבריו, אדם שחי בתחושה ש"כוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה" מתכחש למהות האמונה, ומחמיץ את השגחת ה' שמלווה אותו בכל שלב בחיים. לא מדובר כאן רק על כפירה, אלא על גישה חיים שגויה שמובילה לחרדה, מתח וחוסר יציבות נפשית.

לפי דבריו, מי שמאמין באמת, זוכה לשלווה גם בשעות של קושי או ייסורים. התחושה הברורה שכל מה שמתרחש בעולם הוא מכוון ומדוד, ושאין דבר שקורה ללא סיבה או מטרה, מעניקה לאדם יציבות פנימית וחוסן רוחני. לדעת הרב, זו הדרך היחידה להתמודד עם מצבים של אובדן, כאב או בלבול - מתוך ידיעה עמוקה ש"הכול מאת השם יתברך והכול לטובה".

את עמדתו מבסס הרב על דברי הרמב"ן, שמדגיש כי האמונה בהשגחת ה' היא יסוד התורה כולה. לשיטתו, אדם שאין בו אמונה, כאילו אין לו חלק בתורת משה. זה לא רק עניין של השקפה, אלא עמוד שדרה רוחני שמחזיק את כל עבודת האדם מול בוראו. בלי אמונה, אין קיום אמיתי לחיים היהודיים.

הרב קורא לציבור להתעורר ולבחון את עצמם - האם הם באמת מאמינים, או שרק מדברים על אמונה מבלי לחיות אותה. הוא מזהיר מפני הסכנה שבהסתפקות באמירות יפות או הרגלים חיצוניים, מבלי שהלב באמת מחובר למהות. האמונה, לדבריו, צריכה לבוא לידי ביטוי במעשים, בביטחון, בהשלמה ובקבלה של רצון ה' בכל מצב.

בסיום דבריו, מציב הרב מסר ברור: האמונה איננה תוספת לחיים, אלא היא החיים עצמם. בלעדיה, העולם הופך לעמוס, מפחיד ומבלבל. אך כשיש אמונה - גם בתוך החשכה, יש אור קטן שמאיר את הדרך.