הראשון לציון הגרש"מ עמאר שליט"א: כך תכתוב את עצמך לחיים

בימים אלה של חודש אלול, הראשון לציון הגאון הרב שלמה משה עמאר שליט״א, מסר דברי חיזוק והדרכה לקראת הימים הנוראים, ומזכיר לכולנו את גודל השעה ואחריות האדם בכל יום ויום.

אומר הרב: כל יהודי צריך לזכור בכל יום - איזה יום היום? היכן אני עומד? האם התקדמתי או חלילה פעלתי להיפך? אסור לעבור על יום מבלי לבדוק את עצמו, ולו במעט. כך, בעזרת השם, נגיע לראש השנה כאשר כל החודש כולו בא איתנו - יום אחר יום, מעשה אחר מעשה.

אשרי האדם שמחזיק לעצמו פנקס, מחברת או אפילו דף פשוט, ורושם לעצמו משימות רוחניות לכל יום. בודק בסופו של כל יום - האם עמדתי במשימות שהצבתי? האם התקדמתי? האם השקעתי את זמני בצורה ראויה?

גם מי שמרגיש קושי או עומס - שלא יתייאש. אפילו לרשום קצת, לעשות חשבון נפש קצר - יש בכך תועלת גדולה. כל יום בלילה יעשה האדם חשבון - מה היה היום? מה הרווחתי? ומה אולי צריך תיקון? ובבוקר - יתכנן לעצמו סדר יום מסודר ומחושב.

עוד הוסיף הרב שליט״א עצה מעשית: יקום מוקדם, ואם זוכה לקום בחצות הלילה - תבוא עליו ברכה. ואם לא - לפחות ישכים לסליחות. ואף לפני הסליחות, ייקח לעצמו חמש דקות של הכנה פנימית, ויאמר בליבו: "היום, בעזרת השם, אני הולך לומר סליחות, ואני משתדל להבין את המילים ולחוש את תוכנן."

כי באמת, ממשיך הרב, כל מילה בסליחות נכתבה על ידי גדולי הדורות. אלו מילים חדות, עמוקות, מחלחלות לנפש ומעוררות לב. כל מילה היא מוסר חי, שמי ששם לב למה שהוא אומר - מתעורר מאליו.

וכמובן, שלאחר הסליחות - התפילה. מי שכבר רגיל בברכות ובתפילה מסודרת - ימשיך כהוגן. ומי שעדיין לא התחיל - יתחיל לפחות מ"יהי רצון" ועד "מרן אברהם", ואם אפשר - יוסיף בהמשך. אבל עיקרו של דבר - שזה יהיה קבוע. חוק ולא יעבור.

כמו כן, אמר הרב - יש לבדוק את הקבלות שקיבלנו על עצמנו בתחילת אלול. האם אני עומד בהן? האם אני שומר עליהן? בתוספות שלקחתי לעצמי - האם באמת אני מוסיף? ואם לומד אדם שעה ביום גמרא, יוסיף עוד שעה - למשל בלימוד הלכה, כדי שההוספה תורגש ותהיה ממשית.

וזה עיקרו של דבר - התוספת הרוחנית צריכה להיות ניכרת. אם זה לימוד - שיראה מה הוסיף. אם זה תפילה - שיבחין איך היא השתנתה. אם זה תיקון המידות - שיבדוק את השיפור. זה חודש שבו אנו מכינים את עצמנו ליום הדין - זה לא עניין של מה בכך.

באים לאדם רעיונות שונים, הצעות, מחשבות, והוא שואל את עצמו - האם זה מתאים לחודש אלול? האם זה מתאים להכנה לראש השנה? וכך, בכל רגע - יתבונן ויבקר את עצמו.

אין הכוונה שאדם יהיה מדוכא, חס ושלום. להפך - יש להיות בשמחה! אבל שמחה עם אחריות, שמחה מתוך יראת כבוד. ויחד עם השמחה - חשבון נפש.

"סוף מעשה - במחשבה תחילה". חשוב להתבונן בדרכים, לבדוק את המעשים, ולכוון את הלב למקום הנכון. כך נזכה כולנו להגיע לראש השנה כשאנחנו מוכנים, מחוזקים, ובעלי תשובה אמתית.