יהדות

הרב יאשיהו פינטו: "האם הספקת לברוח לעיר המקלט? אלול בעיצומו והדלתות עוד פתוחות"

חודש אלול דופק על הלבבות, חודש הרחמים והסליחות שבו כל יהודי מוזמן לעצור ולשאול את עצמו בכנות: לאן פני מועדות? זה הזמן לברוח אל ה' ולבקש תיקון אמיתי לפני שייסגרו השערים

עידו לוי
הוספת תגובה
אא
הרב יאשיהו פינטו שליט"א (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הרב יאשיהו פינטו שליט"א)

אנחנו נמצאים עכשיו בחודש אלול, חודש שמוגדר אצל חכמים כחודש הרחמים והסליחות. זה הזמן שבו כל יהודי מוזמן לעצור את השגרה, להרים ראש, ולשאול את עצמו בכנות: לאן אני הולך, מה הדרך שלי, והאם אני מתקרב לבורא עולם או דווקא מתרחק ממנו. כל יום שעובר מביא אותנו צעד נוסף לקראת ראש השנה, והימים האלו אינם ימים רגילים. הם ימי חשבון נפש.

האדם נברא עם בחירה חופשית. בידיו להחליט אם לנצל את הזמן כדי לתקן, או להמשיך כאילו כלום לא קרה. אבל צריך לדעת דבר פשוט: אם אדם מתעקש להתעלם מהאמת, בסוף הוא עלול לשלם מחיר כבד. לא בגלל שהקב"ה רוצה להעניש, אלא כי זו המציאות הרוחנית. מי שחי בלי תיקון, בלי תשובה, בסופו של דבר נופל.

חז"ל נתנו לנו משל מופלא כדי להבין מהו חודש אלול. כמו שבזמן התורה מי שחטא בשוגג והרג בלי כוונה היה חייב לברוח אל עיר מקלט כדי להינצל מיד גואל הדם, כך גם אנחנו זקוקים למקום של הצלה. חודש אלול משמש עבורנו כעיר מקלט רוחנית. זהו זמן מיוחד שבו הקב"ה פותח את השערים, ומזמין אותנו לברוח אליו, להתחבא בצל רחמיו, ולהגן על עצמנו מפני העונש שמגיע לנו על טעויות שעשינו.

תארו לכם את אותו אדם שברגע של חוסר תשומת לב פגע בנפש אחרת. הוא מבין שעשה דבר חמור, אבל לא התכוון לכך. התורה נתנה לו מוצא: עיר מקלט. אם הוא מספיק להגיע לשם, חייו ניצלים. כך גם אנחנו. כל אחד יודע בליבו שהיה יכול להיות טוב יותר. כולנו מתנהלים בחיי היומיום, ובדרך לפעמים טועים. חודש אלול אומר לנו: עצור, אל תמשיך לרוץ כאילו לא קרה כלום. יש לך הזדמנות לברוח אל עיר המקלט שלך.

הקב"ה, כאב רחמן, נותן לכל אחד ואחת מאיתנו את האפשרות להרים ידיים לשמים ולומר: ריבונו של עולם, שגיתי, לא ידעתי, לא שמתי לב. גם אם חטאתי בלי כוונה, אני רוצה עכשיו לתקן. זה בדיוק מה שעושה את אלול לכל כך מיוחד.

היופי הוא שלא מדובר רק בתיאוריה. חודש אלול מלא באווירה אחרת. בבתי הכנסת מתחילים לומר סליחות, הרחובות מתמלאים בצלילי שופרות שמעירים את הלבבות, ויש הרגשה באוויר שהשערים פתוחים. כל יהודי יכול להיכנס פנימה, בלי הבדל מעמד או רקע, פשוט כי הבורא מחכה לו.

צריך לדעת שגם אם אדם חושב שהמצב שלו קשה, או שהוא התרחק יותר מדי, עדיין יש לו לאן לברוח. כל עוד השעון מתקתק ואנחנו בתוך אלול, הדלת פתוחה. זה זמן שבו אפילו מי שעשה טעויות חמורות יכול להינצל, אם רק יעצור ויחפש את הדרך חזרה.

המסר של אלול ברור: אל תוותר לעצמך. קח את הזמן הזה ברצינות, פתח את הלב, בקש סליחה, ותתחיל מחדש. כמו עיר מקלט שהצילה חיים, כך חודש אלול יכול להציל את הנשמה. מי שמנצל את ההזדמנות הזאת ייכנס לראש השנה ממקום אחר לגמרי, עם ביטחון ועם קרבה מחודשת לבורא עולם.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי