אש ולבה באיסלנד: שיעור בעבודת ה' מתוך לוע האדמה

התפרצות געשית נוספת הסתיימה בימים האחרונים באיסלנד. האש, שפרצה מבטן האדמה בחצי האי רייקיאנס, שחררה לשמים עמודי עשן ולבה לוהטת, והזכירה לעולם כולו עד כמה איתני הטבע עוצמתיים ובלתי ניתנים לריסון. עבור רבים זו תופעה גיאולוגית מרתקת; בעבור יהודי מאמין זהו גם שיעור חי באמונה ובהשגחה.

חז"ל כבר לימדו אותנו שכל מה שקורה בעולם אינו "מקרה" אלא חלק ממערכת הנהגה עליונה. הרמב"ן כתב (בפירושו לתורה) כי עלינו להתבונן בכל אירוע טבע ולשאול מהו המסר שא לוקים שולח אלינו. הרי איננו רק צופים במחזה מרהיב; אנו רואים ביטוי מוחשי לפסוק "ההרים רעשו מפני ה', גם שמים נטפו" (שופטים ה', ה').

התפרצות געש היא חיזוק מוחשי לאמירה שבתפילת שחרית: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". הרגע שבו האדמה עצמה נבקעת, ופני הקרקע משתנים, ממחיש עד כמה העולם דינמי, חי, ונמצא תחת פיקוח תמידי של הבורא.

הרי הגעש באיסלנד פועלים בשקט במשך שנים, אוצרים בקרבם חום ומאגמה. ואז, לפתע, מגיע הרגע הלחץ גובר, האדמה נפתחת, והחום הפנימי פורץ החוצה. כך גם בלב האדם: פעמים רבות הכוחות הרוחניים חבויים בפנים, וכאשר הם מקבלים את ההזדמנות הם פורצים בעוצמה. השאלה היא אם "האש הפנימית" שלנו תהיה אש של תורה ומצוות, או חלילה אש שמכלה ומזיקה.

המדרש (ויקרא רבה י', ב') אומר: "אש יורדת מן השמים ואש עולה מן הארץ, והן מתערבות זו בזו". באיסלנד זהו מראה פיזי: אש ולבה עולות מן התהום, מתמזגות עם האוויר והעננים. ברוחניות זו קריאה לחבר את האש האלוקית שבלב לאש התפילה והלימוד כדי שתאיר ולא תזיק.

גם המיקום חצי האי רייקיאנס מזכיר לנו עד כמה העולם כולו נתון תחת שליטת הבורא, ממרחקי קוטב ועד חום המדבר. אין "מקום רחוק" מדי מהשגחתו, ואין "אזור נטוש" במפת ההנהגה האלוקית.

יש גם זווית נוספת: הרי הגעש מלמדים אותנו סבלנות. החוקרים מעריכים שההתפרצות הבאה באזור זה תתרחש רק בעוד חודשים אחדים, אולי אף יותר, עד שתצטבר מספיק מאגמה. זהו שיעור לחיים: לא כל תהליך מתרחש מיידית. גם ברוחניות פירות אמיתיים צומחים אחרי תהליך איטי ומתמשך, אך כשהם מגיעים הם משנים את פני השטח.

בספר איוב (כ"ח, ט') נאמר: "בחלמיש שלח ידו, מהפך הרים משרש". מי ששולט בכוחות האדירים שיכולים להפוך הרים הוא גם זה שנותן לנו חיים בכל יום. התפרצות געשית עוצמתית ככל שתהיה אינה אלא חלק מתכנית כוללת של הבורא שנועדה להזכיר לנו את מקומנו מול הכוח האינסופי.

האש שראינו עלתה מן האדמה; האש שבתוכנו צריכה לעלות לשמים אש של אהבה לה', של לימוד תורה, של עשיית חסד. אם נדע לנתב את הלבה שבלב לאור של מצווה נהפוך גם אנחנו למקור של חום ואור בעולם.