"חלמתי אותו עוד לפני שנודע לי שהוא נהרג": הרב אריה רוטנברג, אביו של הלוחם נועם אלימלך הי״ד

ביום השבת, 7 באוקטובר, ניסה הרב אריה רוטנברג לשמור על אווירה רגועה בבית, למרות קולות האזעקות. "הייתי עם הבן הקטן שלי בסלון, ואמרתי לו: 'ידידיה, אתה יודע מה זה השריקות האלה? הולך להיות שמחת תורה סופר שמח - אפילו בשמיים שורקים'", הוא נזכר. אך כשהחלו הבומים של היירוטים, הבין שלא ניתן עוד להסוות את המצב.

המשפחה חיה יומיים באי־ודאות. שיחות טלפון אינסופיות ואפילו פנייה למכון אבו כביר לא הביאו תשובה. רק ביום שני בערב, לאחר עצרת חיזוק בבית הכנסת, הבשורה הקשה הגיעה. "חזרתי הביתה לאט, דיברתי עם אנשים. הבן הגדול שלי הגיע לפניי, חיכה לי ואמר - 'אבא, הגיעו שני חיילים'. זה היה מספיק כדי להבין", מספר אריה. כשהחיילים נכנסו ושאלו אם כולם בבית, האמת כבר הייתה ברורה.

עוד לפני שקיבל את ההודעה הרשמית, חווה אריה חלום שיישאר חקוק בו לנצח. "ראיתי אותו מופיע מולי, לבוש כמו בחור ישיבה - חליפה, בלי כובע - ומחייך כמו שלא ראיתי שנים. הוא אמר: 'אבא, אל תדאג לי. אני במקום טוב, אני לומד תורה עם הקב"ה'. בידו הייתה גמרא מזהב. הקב"ה קרא לו - 'בוא ללמוד איתי, ואני אסביר לך הכול'. זה הרגיע אותי, אבל גם כאב".

לדבריו, המשמעות של הנצחת הבן היא להמשיך לחיות, גם כשהחיים הפכו כבדים יותר. "תדמיין רכב שנוסע 120 קמ"ש, ואז שמים לו אבנים בבגאז'. הוא ממשיך לנסוע, אבל יותר לאט - כי יש משקל". לצד הכאב, אריה בחר לפעול ולהשפיע. הוא מקיים פעילות קירוב רחוקים לעילוי נשמת בנו, מגיע לכותל ומדבר עם אנשים על ניסיונות חייו, על בנו, ועל תובנות אמוניות. "לפעמים באמצע שיחה אני מתחיל לבכות, ואנשים פשוט עוצרים, מחבקים, וממשיכים לדבר".

את דבריו הוא מסיים במסר ברור של אחדות ואהבה: "אנחנו עם נהדר. אם נדע לכבד כל אחד, וגם את עצמנו - כי אנחנו בריאה של הקב"ה - נוכל לחיות טוב יותר. הקב"ה הוא אב הרחמים, אבא של כולנו, ורוצה טוב לכולנו. צריך רק להסתכל בגובה העיניים, ולאהוב כל אחד באשר הוא".