הרב זמיר כהן: ״הקרן שמורה, הריבית מחושבת, הכל מחכה לנצח״

בהתבסס על דברי המשנה במסכת פאה, עמד הרב זמיר כהן על אחת האמיתות היסודיות ביותר בתפיסת העולם היהודית: עיקר שכר המצוות אינו כאן, אלא בעולם הנצח. כדבריו, "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין". כלומר, החיים הגשמיים הם רק הכנה למעמד האמיתי, שם נמדדת האמת במלואה.

לדבריו, הרווחים שהאדם קוצר מהמעשים הטובים שעשה - אינם מוגבלים לרווחים זמניים. אדרבה, דווקא מה שנראה כמוגבל כאן, נצבר ונאגר לשם. "רוב המצוות אינן מתגמלות מיד", הסביר הרב. "הן נרשמות. הקרן נשמרת, הריבית מחושבת, והכול מתוכנן לעולם הנצח, שם האדם נהנה מהשכר האמיתי, שלא נגמר".

אולם, הדגיש הרב, יש יוצאות מן הכלל: יש מצוות שאדם אוכל פירותיהן כבר בעולם הזה. לא כתחליף, אלא כ"תוספת ריבית", כהתבטאותו. דוגמתן של מצוות גמילות חסדים, כיבוד הורים, הכנסת אורחים או עשיית צדקה, שמביאות ברכה ורווח גם במהלך החיים, לצד השכר השמור לעתיד לבוא.

כדי להמחיש את ההבדל בין השכר הגשמי לזמני לבין השכר הרוחני והנצחי, התייחס הרב לניסיון החיים של עשירי עולם: "גם אדם שיש לו הון עתק, בסופו של דבר עוזב הכול לאחרים. השכר שלו זמני, מוגבל, חסר משמעות נצחית. אבל אם מההון הזה הוא בנה ישיבה, הקים בית חולים, עזר לעניים, זו השקעה נצחית. דבר שאינו נגמר עם עזיבת הגוף את העולם".

הוא הוסיף והסביר כי בעולם הזה, גם ההנאות מוגבלות. הגוף אינו יכול להכיל עונג מעבר לגבול מסוים. אולם בעולם הרוחני, הנשמה איננה מוגבלת כלל. "אין תקרה לעונג, כמו שאין תקרה לעומק ההבנה או לחוויה הנשמתית. השכר שם, אמיתי, נצחי, לא נגמר".

"פה, אשליה זמנית. שם, מציאות נצחית", סיכם הרב כהן את דבריו. "מי שמשקיע במצוות, לא בונה רק את חייו כאן, אלא את כל נצחיותו. זהו השכר האמיתי"