עפה לאחור, מרחפת מול פרחים - ולא נחה לשנייה: הקוליברי תגלה לכם את עומק הבריאה

מבין אלפי המינים שברא הקב"ה בעולם הציפורים, הקוליברי (או בשמה העברי - צופית) בולטת לא רק בזעירותה, אלא בייחודיות הפלאית של תכונותיה. גודלה הזעיר - לעיתים לא יותר מחמישה סנטימטרים - מסתיר בתוכה יכולות הנדסיות, פיזיולוגיות ותפקודיות נדירות, שכמו לוחשות: "מה רבו מעשיך ה' - כולם בחכמה עשית."

ציפור הקוליברי היא היחידה בעולם הציפורים המסוגלת לעוף לאחור - תופעה שמתרחשת בזכות מבנה כנפיים מיוחד, המאפשר לה תמרון תעופתי דמוי רחפן. נוסף על כך, היא יכולה לרחף במקום, לנוע קדימה, לשנות כיוון במהירות, ואף לעמוד באוויר מול פרחים זעירים כדי לשתות מהם טיפה אחר טיפה של צוף.

אך לא רק היכולות המכניות ראויות להתפעלות - אלא גם הקצב. כנפי הקוליברי נעות בין 80 ל-200 פעמים בשנייה(!), תלוי בגודל ובמין, מה שמסביר את הרחף הייחודי. הלשון שלה - דקה, ארוכה ומפוצלת - יודעת "לשאוב" צוף ביעילות שעדיין נחקרת גם היום, והכול תוך כדי תנועה מתמדת, בזווית, מול רוח, בגובה משתנה.

בעולם החי, היא נחשבת לשיאנית המטבולית: קצב חילוף החומרים שלה מהגבוהים בטבע. כדי לשמור על רמות האנרגיה, היא נאלצת לאכול עשרות פעמים ביום - לעיתים כל 10-15 דקות - ולדלות מזון מצוף פרחים בזעיר-אנפין.

ומה התורנית שבדבר?

חז"ל לימדונו (ברכות נ"ח): "הרואה בריות משונות - אומר: ברוך משנה הבריות". ומבארים המפרשים - אין כאן רק התפעלות חיצונית, אלא הכרה עמוקה בכך שכל שינוי, כל מין שונה, נועד לגלות פן אחר בחכמת הבורא.

הקוליברי - בצורתה הזעירה אך המורכבת, בשילוב נדיר של גמישות ודיוק, חריצות ועדינות - היא שיעור חי בטבע שמצביע אל מעבר לחומר: שיש תכלית, שיש סדר, שיש מתכנן.

וכשמתבוננים ביצירה הזו - לא נותר אלא לומר בלב רועד:
"מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית" (תהילים קד).