שתיקה רועמת: כששלום בית בא על חשבון הילד, מה עושים?

האמא מתעללת בילד, הבעל שותק. הוא לא יכול לדבר, הוא מפחד מאשתו. לכן השתיקה שלו, לדעתו, שומרת על שלום בית. האם זה נכון?

הבעל בטעות מאמין שלהיות נחמד ולשמור על שקט - זה ירפא את הבית.
זו טעות חמורה. הבעל מקריב את הילד שלו למען שלום בית מדומה. למה מדומה? כי מי שמפחד מהצד השני ולא יכול להביע דעה - הוא לא מרוויח שלום בית וגם מאבד את הילד שלו.

האבא חייב לצאת מעמדת הנחמדות והשתיקה.
האבא חייב לומר לילד בצורה ברורה:
לא הייתי שם מספיק בשבילך. הייתי צריך להגן עליך. אני מצטער, ועכשיו אני רוצה לתקן.

הכרה כזו - אין מטרה לגנות את האם, אלא לחבק את הילד. ההכרה היא תחילת הריפוי.
האבא חייב לייצר גבול בבית. מפסיקים עם האשליה של שלום בית, אלא דחוף בונים מסגרת חדשה. האבא מתרגל לומר: כך לא מדברים אל הילד שלנו. הוא לומד לאמר לאשתו: אם את כועסת ורוצה שינוי מהילדים - אני מבין אותך, אבל לא בצעקות ובהשפלות.

ילד שעבר התעללות חייב לדעת - הוא נורמאלי. הוא בסדר. הוא נפגע, וההורה צריך לאמר:
אני טעיתי. בחרתי לשתוק - וטעיתי. כעת אני פה להגן עליך. אתה לא לבד.

אם הבעל מפחד מאשתו - הוא צריך לזכור:
הפחד עצמו - הוא הסימן הראשון לחוסר שוויון, לחוסר מרחב, ולפעמים - גם לפגיעה.

לזכור: השתיקה של הבעל אולי שמרה על השקט - אבל פגעה בעצמו ובילדים.
רק כשאדם מחזיר לעצמו את הזכות לדבר אמת בלי להיבהל - אפשר לייצר שינוי אמיתי.

הבעל ייפנה לאשתו ויאמר:
שאנו צריכים עזרה. את רוצה לנהל את הבית. הילדים לא מספיק טובים מבחינתך?
אפשר לדבר. אני לא מבטל את דברייך - אבל אני לא מוכן שיהיו פגיעות. לא להיבהל מהתגובה.

כאשר הילד רואה שיש מבוגר שנלחם על הריפוי - זה הריפוי!

פחד הוא סימן - לא גזירת גורל.
והדרך לתיקון מתחילה כשאדם אומר אמת בקול רם - בלי להתנצל.

הילד קודם לשקט המדומה.
הילד קודם לחשש מהתגובה של האמא.
הילד קודם לפחד של האבא.

ובסוף - בעל נחוש למען המשפחה, האמת, הבריאות הנפשית - גם אשתו בטווח ארוך תעריך אותו יותר.

אם היום הוא מפחד להביע את עצמו - הוא לא מוערך בעיניה.
אם הוא יילמד לבטא את עצמו, להגן על הילדים - האשה תכעס, אבל בהמשך תעריך אותו יותר.

חשוב לזכור: הילד חי בתחושת בגידה כפולה - מצד אמו שפוגעת בו, ומצד אביו שאינו מגן עליו. הילד סופג את הפחד של האב כהסכמה שקטה.

אם הבעל שותק - הבית לא שקט. הוא מתפורר.
שתיקה במצב כזה היא לא "שלום בית" - אלא שקט תמורת נפש.
הבעל לא נגד האשה - הוא בעד הילד. הוא חייב להבין את האירוע ולהיות מנהיג.
הבעל לא צריך להתנצל על זה שהוא מגן על הילד שלו.

להיות עדין - אבל לעמוד מול עוול - זו גבורת אמת.