משבר ביטחוני-כלכלי: האוצר עוצר תקציבי חירום - רכישות קריטיות לצה"ל בסכנה

המאבק בין מערכת הביטחון למשרד האוצר סביב תוספת תקציבית של כ-60 מיליארד שקלים מגיע לנקודת רתיחה, על רקע המשך הלחימה בעזה והעימותים הצבאיים מול איראן. בצה"ל מתריעים כי ההשלכות בשטח כבר מורגשות - עיכוב באספקת האמרים חדשים, דחייה ברכש טילי חץ ותחמושת לחיל האוויר, ואף עיכובים בייצור כטב"מים - בשל מחסור בתקציבים שאושרו אך לא הועברו בפועל.

במערכת הביטחון טוענים כי ההוצאות החריגות נובעות מהתפתחויות בלתי צפויות, ובראשן המבצע הקרקעי בעזה והתקיפות באיראן, שלא היו כלולות בתקציב לשנת 2025. לטענתם, חריגות בעלויות ימי המילואים - שהגיעו לממוצע חודשי של כ-1.2 מיליארד שקלים - נובעות מהצורך המבצעי, וכי גיוסי החירום שבוצעו בעקבות ההסלמה לא הותירו ברירה אחרת.

האוצר, מצדו, מתנגד לתוספת התקציב וטוען כי מדובר בבזבוז משאבים, במיוחד בתחום המילואים, שבו נטען לקיומה של אבטלה סמויה. עוד נטען כי התעשיות הביטחוניות הישראליות נהנות מתקופה של שגשוג חסר תקדים בעקבות הצלחות צה"ל בזירות השונות, ומסוגלות לספוג חלק מהפער התקציבי באמצעות רווחי הייצוא.

על פי מערכת הביטחון, נרשמים עיכובים משמעותיים ברכש דחוף - כולל כ-500 האמרים שצה"ל ביקש לרכוש באופן מיידי מארצות הברית. ההאמרים הקיימים, שחלקם עברו כבר מעל מיליון קילומטרים, סובלים מתקלות מכניות מרובות ולעיתים אף ממשיכים לפעול למרות נזקים מפגיעות ישירות. גם חידוש מלאי הטילים המיירטים למערכת החץ מתעכב - בעוד שדיווחים בארה"ב הצביעו כבר במהלך הלחימה על שחיקה קריטית במלאים.

המתיחות התקציבית מתרחשת במקביל להתארגנות מחודשת של איראן לעימות הבא. במערכת הביטחון מדווחים על מאמצים איראניים מואצים לשיקום היכולות הצבאיות, בסיוע סין ורוסיה. ההערכה היא כי האיראנים שומרים עדיין על כמות גדולה של טילים בליסטיים, למרות הפגיעה המשמעותית שספגו, והם משקיעים בפיתוח אמצעים לחדירת מערכות ההגנה הישראליות.

גורמים ביטחוניים מדגישים כי התוספת התקציבית נחוצה לצה"ל כבר כעת, ולא רק כהיערכות עתידית. על פי הערכותיהם, רק עלויות הדלק הסילוני למטוסים שנטלו חלק בתקיפות באיראן עולות עשרות מיליארדי שקלים, שלא נכללו בתכנון התקציבי המקורי.

בצל המשבר התקציבי, בצה"ל מקווים להתערבות ישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במערכת הביטחון מזהירים כי דחייה נוספת באישור התקציב עלולה לפגוע בכשירות הצבאית וביכולת של ישראל להרתיע ולהתמודד עם סבבים נוספים בזירה האיראנית והפלסטינית כאחד.