בעקבות המלחמה: משטרת איראן פועלת נגד הקהילה היהודית - מעצרים, חיפושים והצהרות כפויות

בימים שלאחר סיום הלחימה בין ישראל לאיראן, מגיעים דיווחים מטרידים במיוחד. לפי מקורות מהשטח, כוחות הביטחון האיראנים עצרו מספר גברים מהקהילה היהודית - ביניהם רבנים ונציגי ציבור - בטהרן ובשיראז. המעצרים בוצעו בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, והוחרמו במהלכם טלפונים ניידים ומחשבים אישיים. הנשים שנעצרו שוחררו, אך הגברים - עדיין מוחזקים.

הקהילה היהודית - במתח מתמיד

הקהילה היהודית באיראן מונה כיום כ-9,000 נפש. קהילה עתיקה, מסורתית, עם בתי כנסת, מוסדות חינוך וייצוג בפרלמנט. אך בימים האחרונים מורגשת אווירה אחרת. לפי דיווחים, יהודים רבים חוששים לצאת לרחוב, חלקם מפסיקים להגיע למקומות העבודה, ובתי הכנסת סגורים. פחות מחשש מהמשטר, יותר מהרחוב. המתח גואה.

נאמנות פומבית - אקט של הישרדות?

במקביל למעצרים, פרסמה התקשורת האיראנית תמונות מהתכנסויות של הקהילה היהודית, בהן מובעת תמיכה ברורה במנהיג העליון עלי חמינאי ובצבא. האם מדובר בגילוי נאמנות אמיתי או בניסיון להרחיק חשד? תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, אלה לא מראות רגילים מקהילה יהודית במדינה מוסלמית.

קולות מהגולה - זעקה לעזרה

נאז, פעילה בולטת למען יהודי איראן שמתגוררת בארצות הברית, פרסמה הודעה בעמוד האינסטגרם שלה:
"המשטר נכנס לבתים של יהודים, עוצר אותם בלי הסבר. זה לא מקרה נדיר - בכל פעם שהוא מרגיש מאוים, הוא פוגע במיעוטים. צריך להפיץ את זה. זו לא שמועה."

פרשנות אקדמית - "קלף תעמולתי"

ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן מהמרכז האקדמי של אוניברסיטת חיפה, מציגה זווית אחרת:
"המשטר האיראני משתמש ביהודים כדי להציג פנים יפות לעולם. יש להם נציג בפרלמנט, הם מורשים לעבוד ולסחור, והכל במטרה לטעון שאין כאן אנטישמיות - רק אנטי-ציונות. כשהם מדברים עם העולם, הם פשוט מקריאים את המסרים של טהרן."

תגובות מתוך הקהילה

הרב הראשי של הקהילה, הרב יהודה גראמי, צוטט לאחרונה ב"יתד נאמן" כשהוא מבהיר: "לא נרשמו אירועים חריגים", אך הוסיף: "רבני הקהילות קראו להוסיף תפילה נוכח המצב במדינה".

הנציג היהודי בפרלמנט, הומיון שמח, לא השאיר מקום לפרשנות: הוא הצהיר בשם הקהילה על "נאמנות מוחלטת למדינה האיראנית", ואף גינה את פעולות ישראל. הצהרות דומות השמיע גם יונס חמאמי, אחד ממנהיגי הקהילה בטהרן.

לסיום

זה לא סיפור של דיפלומטיה ולא של פוליטיקה. זה סיפור של בני אדם. קהילה שלמה, עתיקה, חיה בתוך מציאות מתוחה - מנסה להיאחז בזהירות בכל מילה, בכל מחווה, כדי לשרוד. השאלות רבות, התשובות בינתיים מעורפלות, אבל דבר אחד ברור: הקהילה היהודית באיראן מתמודדת עם ימים לא פשוטים.