צבי יחזקאלי חושף את החזית שנשכחה מבפנים: "המלחמה שלא מדברים עליה"

בעוד כותרות העולם עסוקות במירוץ הגרעין האיראני, בפרק השני של הסדרה 'בקו האמת' עם העיתונאי צבי יחזקאלי - מתברר כי מוקד הסכנה המרכזי אינו מעבר להררי פרס, אלא בתוך גבולות המדינה עצמה. בשיחה פתוחה ונוקבת, יחזקאלי מציג תמונה שמעטים מעזים להביט בה: אובדן שליטה תודעתי, חולשה אסטרטגית מול מצרים, התעלמות מהקצנה ביהודה ושומרון - ובעיקר, מציאות ביטחונית פנימית שהולכת ומתפוררת.

לדבריו, מה שמתחולל בגבול הדרומי עם מצרים - בין דממה רשמית לבין תנועות צבאיות שקטות אך עקביות - מחייב מחשבה מחודשת על יסודות הסכמי השלום: "אם סיני לא תחזור להיות מפורזת, כמו שנקבע בהסכמים - עלינו לקחת בחשבון שההסכם מתבטל בפועל", קובע יחזקאלי. "ההנהגה המצרית אינה רואה בנו צד לשלום, אלא יריב אסטרטגי. האתוס שלהם מושתת על הפתעה - ואם לא נתעורר, נמצא את עצמנו מופתעים מהגבול הדרומי".

אך גזרת מצרים היא רק תמרור אזהרה. גם בגבול הצפוני, ובמרחבי יו"ש, מתגבשת תודעה עוינת כלפי ישראל, תוך הסתמכות מסוכנת של מערכת הביטחון על גורמים מקומיים שאין לסמוך עליהם, כלשונו: "גידלנו את חמאס. סמכנו בעבר על צד"ל, פלנגות, פת"ח - והתבדה מי שחשב שזו ברית אמת".

יחזקאלי מדגיש את ההבנה הבסיסית שמניעה את ההתנהלות הערבית: מאבק תמידי, פנימי וחיצוני, שמבוסס על עקרון "אני ואחי נגד בן דודי, אני ובן דודי נגד השכן" - דפוס תרבותי שהופך כל מאבק לשאלת כבוד וכוח: "בבית הערבי אין יום אחד של שקט - מלחמה על שליטה, על כבוד, על מים, על משאבים. והמזרח התיכון כולו פועל באותו דינמיקה של עימות מתמיד".

המסקנה המתבקשת, מבחינתו, היא קריאה להתעוררות תודעתית - לא רק ביטחונית, אלא לאומית ורוחנית. מול אויבים שמתכננים הפתעה, ושותפים שנשענים על אינטרסים רגעיים, יחזקאלי קורא לעם ישראל - ולא רק למקבלי ההחלטות - להחזיר לעצמו את ההבנה הבסיסית של "מי אנחנו מול מה שמתרגש עלינו".