הרב יצחק ישי בנון: למה עם שלם חיכה למרים באמצע המסע?

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, התרחש אירוע מפתיע: כל המחנה עצר את התקדמותו במשך שבעה ימים כדי להמתין להחלמתה של מרים הנביאה, שחלתה בצרעת. לכאורה, זה נראה לא סביר - האם ייתכן שעם שלם יעצור את דרכו עבור אדם אחד, חולה, שזקוק לבידוד?

הרב יצחק ישי בנון מסביר שהתורה מגלה לנו את שורש השכר הגדול הזה. כשמשה היה תינוק בתיבה על היאור, מרים עקבה מרחוק "לדעת מה ייעשה לו". כשהתינוק סירב לינוק מנכריה, היא זו שהציעה להביא מינקת עברייה - את אמו. לכאורה, מה כל כך מיוחד בכך? הרי היא אחותו. זה המינימום. כל אחד היה עושה זאת לאחיו. ובכל זאת, הקב"ה מחשיב את מעשה המסירות הזה ומעניק עליו תגמול עצום - עיכוב של כל מחנה ישראל במדבר עד שתבריא.

ומה המסר? התורה באה ללמד אותנו עיקרון עמוק: גם על מעשה שנראה כמתבקש, אולי אפילו הכרחי - יש שכר. אפילו אמא שמטפלת בילדיה, או אדם שעוזר לקרוביו במובן מאליו - שום פעולה לא הולכת לאיבוד. השם רואה, מחשיב, וגומל.

זה שיעור מהדהד על טובו של הקב"ה. הוא אינו דומה למנהל שמודד תוצאות בלבד, אלא לאב רחום שרואה כל מאמץ, גם את הקטן והנסתר. דווקא בדור שרודף אחר הישגיות ניכרת, הסיפור של מרים קורא לנו לעצור ולהבין: לפעמים, גם המובן מאליו - הוא ענק בעיני שמיים.