הוראות פיקוד העורף שברו את ההורים: ״אין מיגון, אין תחבורה - רק הנחיות מנותקות״

הנחיות ההתגוננות האחרונות שפרסם פיקוד העורף, שוב דרך דף הפייסבוק הרשמי שלו - שצבר לאורך השנים מאות אלפי עוקבים - הצליחו הפעם לעורר תגובת נגד חריפה. בתוך דקות הפך הדף לזירה רותחת של הורים מיואשים, שלא חסכו בביקורת נוקבת על מה שהם מגדירים כניתוק מוחלט של המערכת מהמציאות הביטחונית-אזרחית.

מאות תגובות נרשמו בתוך זמן קצר, רבות מהן בניסוחים חריפים. "תתחילו לחיות את השטח", כתבה אחת האימהות, "אין תחבורה ציבורית, אין מיגוניות, ואין מסגרות - אבל אתם שולחים אותנו לעבודה ומשאירים אותנו להתמודד לבד עם הפצצות".

תגובתו של טל, תושב המרכז ואב לשלושה, משקפת היטב את תחושת ההפקרה: "הילדים בבית, העבודה מחוץ לעיר, אין מיגון בדרכים - ומה אומרים לנו? תמשיכו כרגיל. אם ייפול טיל, תשתטחו בצד הדרך. זו לא מדיניות - זה חוסר אחריות".

פיקוד העורף, שמחזיק גם במנדט הסברתי מול הציבור, ניסה להשיב כמעט לכל פנייה, אך עשה זאת בנוסח אחיד וחוזר, באופן שעורר תחושת ניכור והגביר את תחושת התסכול. ההוראות שניתנו - כמו "לצאת מהרכב, להתרחק מהמנוע ולשכב עם הידיים על הראש" - נשמעו תלושות במיוחד כאשר הופנו להורים שנתקעו בפקקים בנתיבי איילון או בצירים מרכזיים נוספים, שבהם אין שוליים, ואין לאן לברוח.

במקרה אחר, תגובה שהופנתה לאם שכתבה כי אינה יכולה לצאת לעבודה כי אין מי שישמור על הילדים, נענתה כך: "על פי מדיניות התגוננות מעודכנת, אין מניעה לעבוד מהבית או להזמין שירותים לבית הלקוח, כולל בייביסיטר". התשובה הזו, שהתקבלה כבלתי רלוונטית ואף מזלזלת, רק ליבתה את הביקורת.

התחושה הרווחת בקרב הורים רבים היא שמדובר במדיניות שמגלגלת את האחריות מהמדינה לפרט. "אם חלילה יקרה משהו - זה יהיה על ההורים, לא על מי שקיבל את ההחלטות", אומרת ליאת, אם לשני ילדים מאזור גוש דן. "אנחנו תחת אש, אבל המדינה מצפה שנשלם לבייביסיטר ונחזור לעבוד כאילו כלום".

גם מבחינת החוק, הפער בין ההצהרות למציאות מטריד. לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אסור למעסיק לפטר הורה שנשאר עם ילד עד גיל 14 (או עם ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21) בשל סגירת מוסדות חינוך. אך החוק שותק לגבי קיזוז ימי חופש, קיצוץ בשכר או אובדן הכנסה - ואלה בפועל נופלים שוב על ההורים.

ולצד תחושת הנטישה - הגיעה גם ההתרעמות על התמונות הפומביות מאירועי "פתיחת המשק" בנוכחות שר האוצר, שר הביטחון, נציגי המעסיקים והתעשיינים. "הם פותחים שמפניות, ואנחנו שוברים את הראש מה לעשות עם הילדים כשיש אזעקה", סיכם אחד ההורים בזעם.

בסופו של דבר, התחושה בציבור היא של נתק מוחלט בין המערכות לבין האזרחים בשטח. בזמן שפקודות יוצאות, וחגיגות נערכות - ההורים מוצאים את עצמם לבד, בין סיר הלחץ המשפחתי לבין המטח הבא.