
חדשות בארץ

בצל ימי הלחימה המתמשכים וההשבתה החלקית של המשק, מתעוררת שוב השאלה הקשה: האם - ובעיקר מתי - יינתן פיצוי כלשהו לעסקים ולעובדים שנפגעו? אף שחלפו כבר ארבעה ימים מההסלמה, ולמעלה מ-48 שעות מאז שהמשק עבר למתכונת חירום, טרם גובש מנגנון פיצוי אוטומטי כפי שדורשים גופים עסקיים.
בכל סבב ביטחוני מגדירה המדינה את ה"משק החיוני" - מערך שירותים ותשתיות שאמורים להמשיך לפעול גם תחת מתקפות טילים - הכולל את תחומי התחבורה, האנרגיה, המזון, הבריאות והתקשורת. אישורי הפעולה ניתנים על-ידי משרד הכלכלה, כאשר יתר העסקים נדרשים להשבית את פעילותם, או להתאים אותה להגבלות.
בעלי עסקים רבים טוענים כי ההבחנה איננה מדויקת דיה. "יש ענפים שבהם ניתן היה להמשיך ולתפקד - למשל רואי חשבון או עורכי דין - אך הם הושבתו בגלל הכללה רחבה מדי", טוען מקור המעורה בדיונים.
לדבריו, החסם המשמעותי איננו בהכרח באתרי העבודה עצמם, אלא דווקא במעבר - בין הבית לעבודה, ובשינוע העובדים. "בענפי המסחר והבנייה, למשל, קיימים לעיתים מרחבים מוגנים, אבל הבעיה היא באחריות המדינה לבטיחות הדרך עצמה", הוא אומר.
במשרד האוצר התקיימה היום פגישה רבת משתתפים בהובלת השר בצלאל סמוטריץ', ובהשתתפות יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונציגים בכירים מהמעסיקים. על פי גורמים, הוצגו שם עמדות שונות ונבחנו מתווים אפשריים לפעולה - אך ללא הכרעה.
"אנחנו לא רוצים מצב שבו עובד בוחר לא לעבוד רק כי יותר משתלם לו להישאר בבית ולקבל פיצוי", אמר אחד המשתתפים. "לכן חשוב לגבש פתרון דיפרנציאלי - כזה שיתחשב במציאות הלוגיסטית והמשפחתית, ולא יפגע ברציפות התפקודית של המשק".
באוצר, בהסתדרות ובקרב ארגוני המעסיקים גובשו צוותים נפרדים, שכל אחד מהם מפתח הצעה למתווה תמיכה - אשר תובא לשר האוצר בימים הקרובים. בפגישה צפויה ביום רביעי תיערך הצגה ראשונית של המתווים, ובסוף השבוע יתקיים סבב נוסף בניסיון להגיע להסכמות.
לצד ההיבטים הכלכליים, נדרש פתרון גם לסוגיה הרגישה של הורים - רבים מהם נדרשים לעבוד מהבית, בעוד ילדיהם מצויים איתם, ללא מסגרות חינוכיות. באוצר ובמשרד החינוך נערכים לדון גם בהשלכות הלוגיסטיות והחברתיות של המצב.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו