מנהיג מקומי ברפיח דורש: "חמאס חייב לפרוש מהשלטון"

יאסר אבו שבאב, דמות בולטת וחדשה יחסית בזירה הדרומית של רצועת עזה, פרסם הבוקר (ראשון) הקלטה פומבית מטעם מה שהוא מכנה "המרכז לקשרי שלום", ובה התייצב חזיתית מול חמאס - בדרישה לוותר על השלטון ולהעביר את השליטה לידי מנגנונים אזרחיים מקומיים.

אבו שבאב, בן לשבט תראבין הבדואי ומי שעומד בראש מיליציה מקומית הפועלת במזרח רפיח, האשים את חמאס בניסיון אגרסיבי לשמר את שליטתו על הסיוע ההומניטרי: "הם תקפו את עמדותינו מספר פעמים והרגו כ-25 מאנשינו", טען. בהצהרה מוקלטת נשמעה קריאה לחמאס "לפרוש מהשלטון - במיוחד לאחר מאות ההפגנות שקראו להדחתו".

אבו שבאב הדגיש כי "מאות משפחות" מבקשות מקלט באזור שבשליטת כוחותיו, והפציר לפתוח "מסדרון הומניטרי גדול יותר" שיאפשר את חזרתם הבטוחה של תושבים שנעקרו מאז תחילת הלחימה. הוא טען כי הכניסה לאזור מתבצעת בפיקוח של "מנגנון המודיעין הפלסטיני", במטרה למנוע חדירת גורמי טרור, והכחיש כל קשר לישראל או לצה"ל. לדבריו, "נשקנו הוא נשק ישן, שהועבר בירושה בתוך השבט, ואנו ממומנים על ידי תרומות של אזרחים בלבד".

ברקע הדברים: ריבוי הדיווחים בשבועות האחרונים על פעילות גוברת של מיליציית אבו שבאב ברפיח, תוך שיתוף פעולה עקיף עם צה"ל לשם אבטחת שיירות הסיוע ההומניטרי. לפי מקורות בעזה, אנשיו לובשים מדים ייעודיים ונושאים סמל "המנגנון למאבק בטרור" - פעילות שמצטיירת בעיני חמאס כאיום ממשי. התגובה לא איחרה לבוא: חמאס פתח בקמפיין תקשורתי תקיף נגד אבו שבאב, ואף ניסה לפגוע באנשיו באמצעות מטענים.

בהודעה שפרסמה מיליציית אבו שבאב ביום שישי האחרון, נטען כי דבריו של ח"כ אביגדור ליברמן בתקשורת הישראלית, שייחסו להם קשר עם ישראל, "מבוססים על שקרים גמורים". לטענת המיליציה: "מדובר בתנועה עממית שנולדה מתוך הסבל, מתוך עוול ושחיתות, שמנסה להגן על המשפחות והסיוע".

עוד הוסיפו: "לא היינו, ולעולם לא נהיה, כלי בידי הכיבוש. אם לישראל יש ראיות - שיוצגו בפומבי בפני עמנו ובפני הקהילה הבינלאומית".

אבו שבאב עצמו שוחרר מכלא חמאס לאחר 7 באוקטובר, לאחר שהיה כלוא במשך שנים על רקע פלילי, לרבות הברחות וסחר בסמים. מאז שחרורו הצליח לבסס שליטה מקומית באזור רפיח תוך גיבוש תמיכה בקרב שבטים בדואיים ואוכלוסייה מקומית, כשהוא ממלא ואקום שלטוני שהותירו הקרבות.

הדינמיקה החדשה ברצועה, שבה חמאס נחלש באזורים מסוימים ומיליציות מקומיות תופסות מקום, מצביעה על שינוי עומק אפשרי באופי השליטה בעזה - אך גם על סכנה לוואקום מסוכן או למאבקי כוח דמים. ברקע, שורה של סימני שאלה: האם אבו שבאב הוא תופעה אותנטית או מנותבת, האם מדובר בכוח מקומי חולף או בסיס למנגנון עתידי - והאם חמאס יצליח לרסן אותו או שייאלץ להתמודד מול מציאות חדשה.