מרגיש תקוע? תסתכל דרומה. ממש דרומה. לפטגוניה יש מה לומר לך

פטגוניה, חבל הארץ הדרומי של ארגנטינה, מכונה בפי מקומיים "הקצה של העולם" - ולא בכדי. זהו מרחב גאוגרפי עצום, בתולי ברובו, המשתרע על פני מאות אלפי קילומטרים, עם פסגות גרניט עצומות, קרחונים נמסים ונוף קדומים שכמו נלקח מבריאת העולם. למטיילים חילוניים, מדובר בגן עדן של טבע פראי. עבור יהודי שומר תורה ומצוות - או גם עבור מי שמחפש אמת פנימית - פטגוניה היא לא פחות ממחוז התבוננות רוחנית.

"מה רבו מעשיך ה'" - בהתגלמות גיאוגרפית

העין מתקשה להכיל את עוצמת הטבע: הקרחון פריטו מורנו - לשון קרח פעילה המתנפצת בקולות רעם לתוך אגם כחול; הר פיץ רוי הזקוף, כמו אצבע נשלחת לשמים; יערות עתיקים, אגמים קפואים, רוח דרומית שאינה חדלה. כל אלו אינם רק אתרי תיירות - הם פסוקים חיים מתהילים: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית".

רבי נחמן מברסלב כתב ש"כל העולם כולו גשר צר מאוד", ובפטגוניה הגשר הזה כמעט פיזי - שבילים צרים לאורך רכסי הרים שקטים, גשרים מעל נהרות שוצפים, דרכים העוברות בין שמיים לארץ. והנשמה - נפתחת. דווקא מתוך הדממה הלבנה והקיפאון - בוקע קולו של הבורא.

אדם מול הטבע - או אדם בתוך הבריאה

אחת הסוגיות שמעלים מטיילים דתיים באזור היא שאלת "מעמדו של האדם מול עוצמת הטבע": האם אנו שולטים בו, חוקרים אותו, מנצלים אותו - או שמא עלינו לראות בו גילוי של חכמה אלוקית, וללמוד ממנו ענווה?

המהר"ל מפראג הסביר כי אין דבר בבריאה שנמצא סתם - לכל נוף, הר וגרגר חול יש תפקיד. בפסגת פיץ רוי - הנראית כמו חנית חדה בשמיים - אתה ניצב מול הטבע בגובה העיניים, ודווקא אז מתעוררת בך ההכרה כמה האדם קטן - וכמה הקב"ה גדול.

חז"ל דרשו ש"המתבונן בטבע - הרי זה מהלל את הבורא", ופטגוניה מבקשת מהלך מהסוג הזה: לא צילום, לא סלפי, לא עוד 'וי' ברשימת היעדים - אלא עמידה שקטה. שהות. הבטה.

שבת בברילוצ'ה - והמרחק נעשה קרוב

רבים מהמטיילים היהודיים בפטגוניה עוברים דרך סן קרלוס דה ברילוצ'ה - עיירה ציורית על שפת אגם נהדר, ובה קהילה יהודית קטנה, בית חב"ד פעיל, ומרכז יהדות שמקיים תפילות, סעודות שבת ואף מקווה. דומה שדווקא במרחב כה רחוק מירושלים - אפשר לטעום ממנה, דרך ניגון או קידוש, בלב ההרים.

אחד המטיילים, בחור חב"דניק ששירת כלוחם בגבעתי, סיפר שם באחת השבתות: "אחרי שנים בשירות, ותקופה ארוכה של חיפושים, הגעתי לפה - ופתאום, בהדלקת נרות שבת מול הקרחון, הבנתי מחדש מה זה להיות בן של מלך".

פטגוניה - לאן אתה הולך?

הנוף הפטגוני קורא לאדם: תפסיק לרוץ. תתבונן. תתרומם. והוא גם שואל: מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך? בפרשת לך־לך נצטווה אברהם לצאת לדרך "אל הארץ אשר אראך" - ופטגוניה יכולה להיות, עבור מי שמוכן להקשיב, אחת התחנות במסע הפנימי הזה.