"5 בריאים לכאורה" שכדאי לחשוב עליהם פעמיים - לפני הביס הבא

ירקות ופירות הם אולי גיבורי העל של עולם התזונה - והם אכן כאלה. ארגוני הבריאות ממליצים לצרוך מהם מדי יום, להעדיף טרי על פני מעובד, צבעוני על פני דהוי, ולשלב אותם בכל ארוחה. אך בתוך המגוון העצום שמציע עולם הצומח, מסתתרות גם הפתעות. לא כל ירק הוא "ירק בריא", ולא כל פרי הוא בהכרח בחירה חכמה - במיוחד כשמדובר בכמויות, בצורת ההכנה או בתדמית שנדבקה אליו.

אז רגע לפני שאתם ממלאים עוד קערת סלט או חותכים קופסת פירות, הנה חמישה מאכלים מהצומח שכדאי להכיר לעומק - ולהבין מדוע לפעמים, הבריא לכאורה עלול להיות קצת פחות אידיאלי.

תפוח אדמה: יותר פחמימה מירק

הוא חמים, מנחם ונמצא כמעט בכל מטבח ישראלי - אבל תפוח האדמה הוא לא בדיוק מה שחשבנו. מבחינה תזונתית, מדובר בפחמימה זמינה מאוד, עתירת עמילן שמתפרק בגוף לסוכר במהירות. אומנם תפו"א מכיל גם ויטמין C ואשלגן - אך ויטמין C רגיש לחום ומתפרק בבישול, והאשלגן "בורח" למי הבישול.

בניגוד לירקות כמו גזר, ברוקולי או קישוא, שתורמים לתחושת שובע מבלי להקפיץ את רמות הסוכר - תפוח אדמה מתנהג יותר כמו לחם. זה לא אומר להוציא אותו לגמרי מהתפריט, אלא פשוט לשלב אותו באופן מתון ומתוכנן.

תירס: מתוק מדי בשביל להיות ירק תמים

התירס, בעיקר בגרסתו המתוקה - בין אם בקלח, בשימורים או כגרעינים מוקפצים - נתפס לעיתים כירק "בריא", אך בפועל מדובר גם כאן בפחמימה לא מבוטלת. הוא מכיל סיבים, חומצה פולית ורכיבים חשובים נוספים, אך הוא גם מעלה את רמת הסוכר במהירות כשנאכל בכמות גדולה.

אכילה של קופסת שימורים שלמה, למשל, משולה לעיתים לאכילת פרוסת לחם מתוק. המסקנה: לשלב, לגוון - ולזכור שזה לא "רק ירק".

פירות משומרים: מתוק, אבל ריק

פירות טריים הם מקור עשיר לוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון - אך כשהם עוברים שימור, תמונת המצב משתנה. הבישול, ההמתקה והסירופ שמתווספים בתהליך - הופכים אותם למוצר אחר לגמרי: כזה שעשיר בסוכר, אך דל בערכים תזונתיים.

למי שמנסה לשמור על איזון תזונתי או רמות סוכר תקינות - עדיף להישאר עם הפירות הטריים. ואם כבר קונים שימורים - יש לבחור גרסה ללא תוספת סוכר ולשטוף היטב.

חסה אייסברג: הרבה קראנצ', מעט ערך

אין סלט ישראלי בלי חסה, אבל חשוב להבין איזו חסה אנחנו בוחרים. חסה אייסברג אמנם מוסיפה קראנצ' נהדר, אך מבחינת ערכים תזונתיים - היא הענייה שבחבורה. כמות הוויטמינים, המינרלים והסיבים שבה נמוכה בהרבה בהשוואה לעלים כהים כמו חסה רומית, רוקט או קייל.

היא בהחלט תורמת לנפח ולמרקם - אבל לא תספק את הגוף מבחינה תזונתית. המלצה חכמה: שלבו אותה, אבל אל תסמכו רק עליה.

אננס: פרי טרופי מתעתע

הוא טעים, ריחני ומכיל אנזימים ייחודיים שמסייעים לעיכול - אבל גם עמוס מאוד בסוכר. האננס, במיוחד כשהוא משומר בסירופ, עלול להוסיף כמות סוכר גבוהה מדי לארוחה - בייחוד למי ששומר על דיאטה או מתמודד עם סכרת.

גם אננס טרי כדאי לצרוך במידה - חתיכה פה, חתיכה שם, ולא קערה שלמה, גם אם נדמה שהוא "טבעי ובריא".

המסקנה: לדעת מה נכנס לצלחת

פירות וירקות הם אכן יסוד מרכזי בתזונה בריאה - אך לא כל מה שצומח מהאדמה הוא אוטומטית בריא ללא הגבלה. הבנה מעמיקה של הרכב המזון - כמות הסיבים, אחוזי הסוכר, השפעת הבישול - תסייע לנו להרכיב תפריט מאוזן יותר, חכם יותר, ובעיקר - כזה שמתאים לגוף שלנו באמת.