ההחלטה לשמור שבת שהצילה את ברק ניקסון ביום הטבח

ברק ניקסון, בן ה-24, בילה במסיבת הנובה ברעים בשבעה באוקטובר, וודאי לא תיאר לעצמו שהחגיגה תהפוך לסיוט אחד גדול, וכי הוא יעמוד פנים מול פנים עם המוות. ברק, שמדבר כעת בראיון לערוץ 2000, חושף את התחושות וההחלטות שהיו לו בזמן אמת, רגעים שהובילו אותו גם לקבל החלטה דרמטית לשמור שבת - החלטה שנראתה כמעט לא אפשרית, אך השתלמה במציאות הכואבת של אחרי.

"נולדתי בעפולה למשפחה מסורתית", מספר ברק, "הייתי מניח תפילין כל בוקר ושם צדקה איפה שאני יכול. השתדלתי לכבד כל בן אדם. אהבתי ללכת למסיבות ומועדונים, אבל לא וויתרתי על עצם היותי יהודי ונהגתי כן ללכת לתפילות ולהניח תפילין. באותו הזמן הייתי עם ציצית בפנים ובלי כיפה על הראש."

על התחושות המדהימות שהיו לו מעט לפני יום הטבח, הוא מוסיף: "הרגשתי עם עצמי שאני חייב להתחיל לשמור שבת. משהו בלב אמר לי: 'ברק, תתחיל לשמור שבת, אם לא - קורה לך משהו נוראי'. ובעצם התחלתי לשמור שבת. ההורים שלי גרושים ושבת ראשונה ששמרתי עשיתי אצל אמא שלי."

"קניתי פלטה לבית, הבאתי חליפה כמו שצריך ובעצם ככה שמרתי שבת עם כל המשפחה, בלי טלוויזיה ובלי שום דבר. תמיד יש אוכל, תמיד יש הכל. השבת השנייה שמרתי אצל אבא שלי והעברתי את הפלטה מאמא שלי לאבא שלי. שם התפללנו כולם יחד כל המשפחה והלכנו לבית הכנסת. כל הלילה פחדתי מאוד לא לקום לבית הכנסת, אז קראתי כל הלילה פרקי תהילים. הרגשתי משהו טהור בלב, משהו אמיתי, ניצחון עם עצמי."

"השבת השלישית היתה אותה השבת של שמחת תורה. רציתי ללכת למסיבה הזו, זו היתה מסיבה של פעם בחיים, נקרא לזה ככה. הפקה שבאה מברזיל. באו מלא אנשים שהיו חברים מדרום אמריקה ובגלל שזו היתה מסיבה של פעם בחיים, אמרתי לעצמי שאני לא יכול לפספס אותה. חשבתי לעצמי מתוך המון ספיקות שיהיו לי את כל החיים לשמור שבת ושממש בא לי ללכת לאותה מסיבה. הרשיתי לעצמי. ההורים שלי אמרו לי לא לצאת והרגעתי אותם תוך שאני אומר להם ששמרתי שתי שבתות, והשבת השלישית תשמור עליי."

החלטה זו, שהייתה כל כך משמעותית עבור ברק, התבררה ככזו ששינתה את מציאות חייו. כשהוא מספר כעת על מה שהיה אחרי, אנו מבינים את המשמעות הרבה של השמירה על שבת - לא רק כמצווה דתית, אלא כצעד שהוביל לשמירה פיזית ונפשית, ובסופו של דבר, עזר לו לשרוד את אחד הימים הקשים בתולדות המדינה.