מונטה ורדה: כשהוד הבריאה נגלה מבעד לעננים

בליבה של קוסטה ריקה, בין הרים עטויי ערפל וצמרות ירוקות עד, שוכנת שמורת מונטה ורדה – יער עננים עוצר נשימה, שבו ניכר בחוש את הפסוק "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". זהו מקום שבו השמיים כאילו נושקים לארץ, והאדם העומד שם נדרש לעצור, להתבונן ולהכיר בגדולת הבורא יתברך.

גשרים בין שמיים לארץ: חיבור עולמות

בין ערפילים רכים ועצי יער גבוהים, נמתחים גשרים תלויים המאפשרים למטיילים לחוות את הבריאה מזווית אחרת – לא מקרקעית היער, אלא בגובה צמרותיו.
חוויית ההליכה בגובה רב, כשכל צעד מלווה בנדנוד קל וברחש העלים מסביב, מעוררת תחושת קטנות האדם מול פלאי הבריאה – "מה אנוש כי תזכרנו".

הגשרים עצמם, המתוחים ברגישות בין עצים אדירי ממדים, מזכירים את הגשרים שבין עולם החומר לעולם הרוח: העולם הזה הוא רק מעבר, רק דרך – והאדם נדרש לנווט בו מתוך ענווה ומתוך ידיעה שיש מישהו שמוביל את הכל.

יער העננים: תמונה של שפע והשגחה

במונטה ורדה שוררת לחות מתמדת; העננים עצמם חודרים אל תוך הצמחייה, משקים את העצים והשרכים טיפה אחר טיפה, כמו טל ממרומים. אין צורך לחכות לגשם: הברכה יורדת תמידית, בזעיר אנפין, ומקיימת מערכת חיים עדינה ומגוונת שאין דומה לה.

היער כולו פורח ועשיר בזנים נדירים של ציפורים, יונקים, חרקים וצמחים, וכל פרט ופרט בו נדמה כחלק מתזמורת מתוזמרת היטב, עדות חיה לכך שאין דבר מקרי בבריאה. כל יצור ויצור נברא בדיוק לצורך תפקידו, כפי שנאמר: "הכול נברא לכבודו".

מפגש של טבע ורוח

בשמורה הזו, שבכל פינה בה מורגשת קרבת שמיים וארץ, מתחדדת תחושת ההשתאות מול פלאי מעשה בראשית. האדם, הפוסע על גשר דק מעל תהום ירוקה, מבין עד כמה הוא קטן – ועד כמה הוא נדרש להכיר בטובו של בורא עולם, שסידר עולמו בחכמה ובחסד.

במונטה ורדה, הנפש מוצאת מרגוע: לא רק משום יופיו החיצוני של היער, אלא בשל החיבור הפנימי שהוא יוצר – חיבור שבין הגוף לשורש הרוח, בין הארץ לשמים, בין הבריאה לבוראה.

לראות ולהאמין

הטיול ביער העננים אינו רק חוויית טבע מרשימה. הוא שיעור חי באמונה, בהתבוננות ובהכרת תודה. מקום שבו כל עלה וכל טיפה מספרים סיפור על חכמה אינסופית, על תכנון דקדקני ועל אהבת הבורא לברואיו.

במונטה ורדה, יותר מכל, האדם מוזמן להרים עיניים כלפי מעלה – ולומר מעומק ליבו: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניינך."