"גן הבדידות" - שיר געגוע לאח שאיננו

חנן היה אחי, והחבר הכי טוב שלי. הוא נפצע אנושות בלחימה בעזה, ונפטר לאחר חודשיים של מאבק. זו הייתה תקופה מלאה בתקווה - שנגמרה בכאב שאין לו סוף.

חנן אהב מאוד את אהוד בנאי. הלכנו יחד להופעות שלו, והשירים שלו היו חלק מהחיים שלנו. כשהתקרב מועד השלושים לנפילתו, פנינו לאהוד והזמנו אותו לשיר בטקס בהר הרצל. הוא נענה והגיע.

אחרי הטקס שוחחנו. שיתפתי אותו בתחושה שלי - שהמוזיקה, שהייתה לי תמיד לנחמה, איבדה את הטעם מאז שחנן איננו. אהוד אמר לי שהנגינה והכתיבה הן דרך לשמור על קשר עם מי שכבר לא כאן. המשפט הזה נשאר איתי.

מתוך המקום הזה, ומתוך הגעגוע, כתבתי את השיר גן הבדידות. שיר על מפגש בין אחים - רגע חי שמתרחש רק בלב. אהוד הסכים לשיר איתי את השיר, ובזכותו ובזכות אוסי שילוח (שילוח הפקות), הקלטנו אותו יחד.

גן הבדידות הוא לא שיר מסחרי, אלא פרויקט הנצחה אישי מאוד. ניסיון אחד, צנוע וישיר, לזכור את חנן, ולגעת באנשים שמכירים את התחושה הזו מבפנים.