"לא נשתוק": מדען ישראלי זכה בפרס עולמי – ותקף את האנטישמיות באקדמיה

בין מחיאות הכפיים וההוקרה המדעית, השמיע פרופ’ גיל רבינוביץ’ – מומחה בעל שם עולמי למחלות מוח ניווניות – קול צלול ובלתי מתנצל. בטקס הענקת פרס Potamkin לשנת 2025, אשר נערך בחסות האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה (AAN), בחר פרופ’ רבינוביץ’ להצביע על תופעה עוכרת שלווה – עליית מפלס השנאה כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט, דווקא בלב ליבה של הקהילה האקדמית.

פרס נובל של חקר האלצהיימר – עם טון אישי

הפרס, אשר נחשב ליוקרתי ביותר בעולם בתחום מחלות כמו אלצהיימר, פיק ודמנציה פרונטו-טמפורלית, הוענק לרבינוביץ’ ולפרופ’ וויליאם סילי מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, על פיתוח טכנולוגיות הדמיה פורצות דרך, שמאפשרות אבחון של ניוון מוחי עוד לפני הופעת תסמינים קוגניטיביים.

הזכייה היא הראשונה אי-פעם עבור חוקר ישראלי, וסימנה ציון דרך חשוב – לא רק עבור רבינוביץ’ עצמו, אלא גם עבור התרומה הישראלית הגוברת לעולם הרפואה המתקדמת.

"זה לא רק רגע של הוקרה, אלא גם אחריות", אמר רבינוביץ’ במהלך נאומו. "ההזדמנות שניתנה לי – לייצג את ישראל בזירה עולמית – היא מקור לגאווה, במיוחד כשמדובר בעידן שבו הזהות הישראלית הופכת למטרה של מתקפות בלתי מוצדקות".

מסטנפורד לסן פרנסיסקו – מסלול של שליחות רפואית

רבינוביץ’ (בן 53), נולד וגדל בירושלים, ויצא לאחר שירותו הצבאי ללימודים בארה"ב. לאחר תואר ראשון בסטנפורד ולימודי רפואה בנורת'ווסטרן, התמקצע באבחון ומחקר של בעיות זיכרון באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו – שם הוא עומד כיום בראש מרכז המחקר לאלצהיימר.

עיקר פריצת הדרך המדעית שבגינה זכה בפרס נוגעת ליכולת החדשה לזהות את משקעי החלבון עמילואיד וטאו בתוך מוח חי – באמצעות הדמיה מתקדמת מסוג PET. כך ניתן לאבחן אלצהיימר כבר בשלבים מוקדמים, הרבה לפני שהחולה מאבד את כושר התפקוד היומיומי.

"זו לא רק ביקורת פוליטית – זו אנטישמיות גסה"

את המעמד ניצל רבינוביץ’ כדי לחשוף בפני באי הכנס את המציאות הקשה שמתחוללת לדבריו במסדרונות האקדמיה.

"לא מדובר בהבעת דעה או עמדה פוליטית", אמר. "כאשר קולגות קוראים להחרים חוקרים על רקע לאום, כאשר יהודים נחשפים לאיומים רק בשל זהותם – מדובר באנטישמיות ישנה שמלבישה את עצמה בלבוש עכשווי. וזה קורה גם במוסד שבו אני עובד. אסור לנו להחריש."

מציאות מדעית מול מגפה גלובלית

לצד הביקורת החברתית, לא שכח רבינוביץ’ להזכיר את האיום הרפואי העיקרי שבשלו התכנסו – התפשטות האלצהיימר. "מדובר במחלה שכיום אין לה ריפוי", ציין. "אבל ההתקדמות בזיהוי המוקדם – יכולה לאפשר טיפול טוב יותר, תכנון עתידי למשפחה, ולעיתים גם האטת ההידרדרות."

על פי מחקריו, רק בעשורים האחרונים התאפשר לראשונה לקבוע באופן כמעט ודאי אם אדם נושא את התסמינים הביולוגיים של המחלה – עוד במהלך חייו.

"לזכור שיש אדם מאחורי הסריקה, מאחורי התסמין, זו המשימה שלנו כמדענים", אמר. "האנושיות חייבת להיות חלק מהמעבדה, לא רק מהקליניקה."

כך נרשמה השנה לא רק זכייה מדעית היסטורית, אלא גם קריאה מוסרית רועמת מפי חוקר ישראלי שניצב בראש המחקר הגלובלי – ומסרב להוריד את הראש מול רוח רעה שמכה בקמפוסים.