הסערה סביב ביצת הסדר: האם התרנגולת של ימינו כשרה באמת?

את קערת הסדר של כולנו תעטר הביצה הקשה – זכר לקורבן חגיגה שאכלו אבות אבותינו במקדש. 

לפני כעשור, התעוררה סערה גדולה בארץ בנוגע לכשרותן של ביצים ותרנגולות. כדי להבין את מקור הפולמוס, נחזור קצת אחורה: על פי חוקרי התרנגולים, אבי אבותיה של התרנגולת המודרנית היה מסוגל להטיל רק כעשרה ביצים בשנה! 

לעומת זאת, תרנגולת ממוצעת בימינו, מסוגלת להטיל יותר מ־300 ביצים בשנה, וכבר רבע שעה לאחר הטלת ביצה אחת – היא "נטענת" בביצה חדשה; ההתפתחות המרשימה הזו נובעת מהכלאות והשבחות שנעשו במשפחת התרנגולות במשך השנים. 

כאשר השמועות על מוצאן של התרנגולות המודרניות החלו לצבור תאוצה, קבוצת שוחטים ערכה תחקיר מעמיק בנושא. חלקם החלו לפקפק באמינותן של התרנגולות, במיוחד מזן הלגהורן, ועלה החשש שמא אין מדובר בתרנגולת אמיתית אלא בסוג של תרנגולת שעברה הכלאה עם נשר או עוף טמא אחר.

ההלכה קובעת שישנם רק עשרים וארבעה סוגי עופות טמאים, וכל שאר העופות שבעולם טהורים. אולם, רק מי שבקי באותם עשרים וארבעה מינים – במראם ובשמותיהם – רשאי לאכול כל עוף שאינו מהם ללא בדיקה. אנשים כמונו, שאינם יודעים להבחין בין סוגי העופות, מותרים באכילת עוף טהור רק אם יש להם מסורת, "והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור".

מכיוון שהתרנגולות בימינו עברו הכלאות, עלה החשש שמא מסורת הדורות שהתירה אכילת תרנגולות הופסקה. בנוסף, היו שטענו שלתרנגולי זמננו יש אחד מסימני הטומאה – שאינם חולקים את רגליהם, ושחסרים להם הסימנים של חרטום רחב וכף רגל רחבה – סימנים המעידים לפי דעת הספרדים שהעוף אינו עוף דורס.

למרות כל הפולמוס ההלכתי, דעת רוב ככל הפוסקים היא שהתרנגולות המצויות כיום בארץ הינן צאצאים של התרנגולות שאכלו אבותינו. השינויים הקיימים בעופות הם אך ורק תוצאה של סלקציה והכלאות עם תרנגולות אחרות כדי לשפר תכונות רצויות.

עם זאת, ראוי לציין את דבריו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצוק"ל, שכתב: "הוברר למעלה מכל ספק שבמינים שמרכיבים, לפעמים הזכר הוא ממין תרנגול עוף שאין לנו מסורה עליו, ולכן עלינו להתעורר ולעמוד בהשגחה חמורה שלא להביא לשחיטת עופות רק ממקור שהוא בדוק מחשש תערובת מינים, ושהאפרוחים גדלים רק ממין שהמסורה ברורה בלי פקפוק בין מצד הזכר ובין מצד הנקבה".