שוויון: זה לא רק בדמוקרטיה של 2024

אחדות עם ישראל – לשבת שקלים

בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע – ויקהל ובשני קוראים את פרשת שקלים. ששת הפסוקים הראשונים של פרשת כי תשא, עוסקים בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש. שבת שקלים היא הראשונה מארבע שבתות – פרשיות לפנינו (שקלים, פרה, זכור והחודש).

מדוע קבעו את נתינת 'מחצית השקל'? ומדוע נקבעה שבת זו בסמוך לראש חודש אדר [בשנה זו אדר השני, הסמוך לניסן]?

ההכרזה על הבאת מחצית השקל

את המקור מצינו במשנה במסכת מגילה (דף כט ע"א): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים", וביאר רש"י: "קורין בפרשת שקלים - להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה". משמע שמטרת ההכרזה היא כדי שכל אחד ימלא את חובתו לתת 'מחצית השקל'. כל זאת במטרה להביא לידי מימוש את תרומת הלשכה, שממנה רכשו קרבנות ציבור.

כיום, לצערנו בית המקדש אינו בנוי על תילו, ואין מביאים קרבנות, על כן אנו מיישמים זאת ב"תחליף", כפי שכתב ה'משנה ברורה' (בסימן תרפה, סעיף קטן ב): "וכיון דבניסן בעי לאקרובי (=צריך להקריב) מתרומה חדשה, לכך מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו, שיביאו שקליהם בר"ח ניסן ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה ענין השקלים". הרי לנו שקריאת פרשת שקלים היא תחליף בימינו להבאת הקרבן לבית המקדש.

לסמיכות ההכרזה על השקלים לראש חודש אדר טעם נוסף, כפי שאומרים חז"ל: "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים".

הקדמת השקלים במשכן לשקלי המן

את ענין הקדמת ציווי התורה על הבאת השקלים בתרומת 'מחצית השקל' לשקליו של המן הרשע מבאר רבי יצחק אייזיק חבר, בדרוש 'שיח יצחק'. רבי יצחק כורך בין הכפרה שבנתינת השקלים לחיבור החברתי, בין אדם לחברו בהבאת השקלים. לביאורו, מצות נתינת מחצית השקל היא זכרון לישראל לתקן עוון, שגורם סילוק שכינה בישראל, כל מחלוקת ופירוד לבבות בעם ישראל נובעת כתוצאה מעימות שבין שני אנשים, כאשר כל אחד רוצה להתנשא על רעהו. מצב זה יוצר עימות ומרבה שנאת חנם ומחלוקת בעם ישראל. כידוע המחלוקת גורמת למגיפות ולסילוק השכינה, לכן הורה הקב"ה שכל אחד יתן "כופר נפשו לה'".

הוראה זו של הקב"ה ייחודית. התורה כתבה: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ל, טו). על התרומה להיות שוויונית, שכל אחד יהיה שוה בעיניו עם חבריו. ביאר האברבנאל שהסיבה לכך, כדי שלא יתבזה עשיר או אדם חשוב ונכבד שירד מנכסיו. כלומר כדי למנוע בושה מאדם בישראל הורתה התורה שכולם יהיו שוים בתרומה זו. אם יקפידו על כל הפרטים כראוי, אזי "וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם". מצות נתינת 'מחצית השקל' גרמה לאחדות בעם ישראל, וכתוצאה מכך השראת השכינה בישראל.

אחדות ישראל

במגילת אסתר, שנקרא בע"ה בעוד שבועיים מסופר על המן שאמר לאחשורוש: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ" (אסתר ג, ח). המן ציין שבעם ישראל קיימת מחלוקת, ביניהם שורר פירוד לבבות, ועל כן השגחת הקב"ה הסתלקה מהם. המן סבר שכתוצאה מכך יוכלו לבצע בהם את תכניתם.

התיקון לכך בדברי אסתר, שאמרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן". מסיבה זו מצות השקלים מהווה תיקון ורפואה שקודמת למכה, שרצה המן להנחית על עם ישראל המפורד ומפולג. התרופה למזימת המן להשמיד את עם ישראל, היתה בהקדמת ציווי נתינת מחצית השקל, הגורם לאחדות וקירוב לבבות.