איזה צדיקים נפטרו בחודש אדר?

א' אדר

רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא המכונה ראב"ע, "האבן עזרא", נולד בספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089) מחבר הספרים בפירושים על התנ"ך, מגילות ושירי קודש ועוד. הסתלק בא' אדר בשנת ד'תתקכ"ד (1164) ומקום קבורתו בארץ בכפר כאבול (צפון הארץ).

רבי עזריה פיג'ו נולד בונציה בשנת ה'של"ט (1579) למד בישיבתו של רבי אבוהב בצעירותו. בבגרותו שימש כרב קהילה בפיזה במשך 20 שנה והיה דרשן. דרשותיו הודפסו ואוגדו בספרו "בינה לעיתים", היה סופר סת"ם ועד היום ספר התורה שכתב נמצא בבית הכנסת בגיברלטר. החיד"א מעיד שספר זה ללא שום שגיאה בכתיבה. הסתלק באדר א' שנת ה'ת"ז  (1647)ומקום קבורתו ברוביגו שבאיטליה.

רבי יום טוב אלגאזי המכונה, המהרי"ט אלגאזי, נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת ה'תפ"ז  (1727)עם אביו שהיה הראשון לציון עלה לארץ ישראל. למד בישיבת המקובלים בית-אל אצל הרש"ש הקדוש בירושלים והיה ידידו של רבנו החיד"א. והתמנה לחבר בית דין הגדול בירושלים ומנהיג הקהילה הספרדית. לאחר פטירת הרש"ש הקדוש היה לראש ישיבת המקובלים בית-אל עד פטירתו. חיבר חידושים וספרים הלכות רבים. הסתלק בא' אדר בשנת תקס"ב (1802), ומקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.

רבי צדקה חוצין נולד בשנת תרל"ו (1826) בבגדד, היה מוהל ושימש כדיין והיה מתלמדי הבן איש חי זיע"א. מחבר הספרים מקיץ נרדמים וצדקה ומשפט, הסתלק בא' אדר בשנת תשכ"א (1961), ומקום קבורתו בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

רבי ברוך רוזנברג נולד בשנת ה'תרפ"ב (1921) בבלארוס בעיר מוהילב בבלארוס והיה ראש ישיבת סלובודקה בבני-ברק וחבר מועצת חכמי התורה. הסתלק בב' אדר בשנת ה'תשס"ד (2003) ומקום קבורתו בבני-ברק בית העלמין פונוביז'.

רבי ישראל אלתר המכונה "הבית ישראל", נולד בשנת ה'תרנ"ה (1894) בעיר גורה קלוואריה (רוסיה) היה האדמו"ר מגור (לאחר השואה). הסתלק בב' אדר בשנת ה'תשל"ז (1977) בהר הזיתים ירושלים.

רבי מרדכי יפה המכונה "בעל הלבושים" נולד בשנת ה'ר"צ (1530) בפראג היה פוסק בעל ספר על "השולחן ערוך", היה תלמיד הרמ"א רבי משה איסרליש בג' אדר (ב) הסתלק בשנת ה'שע"ב  (1612)ונקבר בפולין בעיר פוזנא.

רבי נפתלי בן שלמה אמסטרדם. נולד בעיר סלנט בליטא בשנת תקצ"ב (1832) והיה מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט ,כיהן ברבנות הסתלק בו' אדר בשנת ה'תרע"ו  (1916) ונקבר בהר הזיתים ירושלים.

משה בן עמרם ויוכבד שליח ה' מנהיגם של בני ישראל, אשתו ציפורה בניו גרשום ואליעזר. הסתלק ז' אדר ב'. מקום קבורתו לא ידוע. ספר תיקון ז' באדר כתב חכם יוסף חכם ללימוד ביום פטירת משה רבנו ע"ה.

רבי שמואל אויערבך נולד בירושלים בשנת ה'תקצ"ב (1931) היה ראש ישיבת "שם עולם", עסק בתורת הקבלה עם המקובל רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל. הסתלק בט' אדר בשנת ה'תשע"ח  (2018) ונקבר בהר המנוחות ירושלים.

רבי חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א. נולד בירושלים בשנת ה'תפ"ד (1724), היה פוסק הלכה, רב מקובל ומגדולי האחרונים. חיבר מעל מאה חיבורים מפורסמים: בהלכה, במוסר וכו'. הסתלק בי"א אדר בשנת ה'תקס"ו (1806), ונקבר בהר המנוחות.

רבי יוסף רוזין, המכונה הגאון הרוגצ'ובי, (על שם עיר הולדתו "הרוגצ'ובר") נולד בשנת תרי"ח (1858) היה רבה של העיר דוונסקי ומחבר סדרת הספרים המכילה שאלות ותשובות ועוד על התורה ובש"ס הבבלי וירושלמי ועוד חיבור ספר. הסתלק בי"א אדר ב בשנת תרצ"ו (1936) ונקבר בוינה.

רבי אברהם אבוחצירא. נולד בשנת ה'תר"א (1841) בתפילאלת שבמרוקו, בנו השלישי ל"אביר יעקב". הוציא לאור את ספרי אביו, ושקד על התורה הקדושה. הסתלק בי"א אדר א' בשנת ה'תרע"ג (1913) ונקבר בטבריה בבית העלמין הישן.

רבי דוד חיים הלוי נולד בירושלים בשנת ה'תרפ"ד (1924) למד עם המקובל רבי עזרא הדאיה, היה רבה הראשי של תל אביב-יפו. נבחר להיות רב העדה הספרדית בראשון לציון, היה לראש אב בית הדין בתל אביב-יפו. כתב ספרים רבים בניהם קיצור שולחן ערוך מקור חיים ועוד. הסתלק בי"ב אדר ב', בשנת ה'תשנ"ח (1998) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

רבי משה פיינשטיין, ה"אגרות משה", נולד בלארוס בשנת ה'תרנ"ה (1895). היה גאון בתלמוד וכל חלקי התורה (מצאצאי הגאון מוילנא) שימש כראש חכמי מועצת התורה בארצות הברית. ספריו המפורסמים אגרות משה מכילים שאלות ותשובות בהלכה. הסתלק בי"ג אדר בשנת ה'תשמ"ו (1986) בניו יורק, נקבר בהר המנוחות בחלקת הרבנים של ירושלים.

רבי חיים קנייבסקי נולד בעיר ספינק בפולין בשנת ה'תרפ"ח (1928), שקד והתמיד בילדותו בלימוד התורה. גדל במחיצת אביו הסטייפלר והחזון איש למד (שהיה דודו), לאחר פטירת אביו רבבות הגיעו לביתו לברכות ועצות מכל הארץ והעולם וזכו לניסים ונפלאות. חיבר ספרים רבים והיה ידוע בסדר יומו המוקפד. הסתלק בט"ו אדר ב' שנת ה'תשפ"ב (2022), ונקבר בבני ברק.

רבי פנחס מגור ה"פני מנחם", נולד בשנת ה'תרפ"ו (1926) כבן זקוניו של האדמו"ר מגור (בעל ה"דברי אמת") היה ראש ישיבת "שפת אמת" ושימש כחבר ונשיא מועצת חכמי התורה מחיבוריו "פני מנחם". הסתלק בט"ז אדר בשנת ה'תשנ"ו  (1996) ונקבר בירושלים.

רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראנדא, המואר"ז, נולד בליטא בשנת תצ"ט (1738) בעל הספר המפורסם "יסוד שורש העבודה" הסתלק בי"ח אדר ב' בשנת ת'קנ"ד (1794) על מצבתו חקוקות המילים: "עובד השם יתברך".

רבי יוסף חיים זוננפלד נולד בהונגריה בשנת תר"ט (1848) רבה הראשון של ירושלים חיבר ספרים ושו"תים רבים. הסתלק בי"ט אדר בשנת תרצ"ב (1932) ונקבר בירושלים.

רבי יואל סירקיש המכונה הב"ח, נולד בפולין בשנת ה'שכ"א (1561) מחבר הספר ה"בית חדש", (חתנו היה הט"ז בעל הטורי זהב), שימש כרב בפוזנה (כיום פולין) והיה כאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק. ספרו המפורסם: על ארבע טורים הנקרא הבית חדש ביאור ופירוש על הטור והבית יוסף בחידושי הלכות והגהות. הסתלק בכ' אדר ב'  (1640) ונקבר בקרקוב, פולין.

רבי אלימלך מליזנסק, ה"נועם אלימילך", נולד בשנת ה'תע"ז (1717) אחיו של רבי זושא מאנפולי, שניהם קרויים "האחים הקדושים". הלחין ניגוני חסידות, והספר נועם אלימלך יצא לאור לאחר הסתלקותו. הסתלק בכ"א אדר בשנת ה'תקמ"ז 1787)), ונקבר בליז'נסק. על מצבתו חקוקות המילים "אדוננו ורבינו איש אלו-הים קדוש..."

רבי יחיאל מיכל אפשטיין נולד בעיר בלארוס (רוסיה) בשנת ת'קפ"ט (1829), היה רבה של נוברהדוק, פוסק ומחבר הספר "ערוך השולחן" על ארבע חלקי שולחן ערוך ועוד. הסתלק בכ"ב אדר ב' בשנת ה'תרס"ח  (1908) ונקבר בנובהרדוק.

רבי יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) המכונה "חידושי הרי"ם". נולד בעיר מגנושב בפולין בשנת ת'קנ"ט (1799) מייסד חסידות גור, מחבר הספר חידושי הרי"ם על התלמוד, על התורה ושו"ת על השולחן ערוך. הסתלק בכ"ג אדר ב' בשנת תרכ"ו (1866) ונקבר בפולין.

רבי אברהם חיים ברים נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת תרפ"ב (1922) בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובנערותו בישיבת עץ חיים, והיה לראש ישיבת אוהל יעקב בבני ברק, הסתלק בשנת תשס"ב  (2002) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

רבי חיים סינוואני, נולד במחוז שרעב וסינואן שבתימן בשנת ה'תרנ"ח  (1897)היה דיין ומקובל ברח מהכבוד והפרסום היה רבו של המקובל רבי מרדכי שרעבי כתב ספרים רבים בכל חלקי התורה והפרד"ס ועוד כתב פיוטים ושירים בעל ספר ארז לבנון ומקום מקדש על התורה ועוד כתבי יד שטרם יצאו לאור. הסתלק בכ"ז אדר בשנת ה'תשל"ט  (1979)ונקבר ביהוד.

רבי מאיר ואקנין נולד בעיר טבריה בשנת תרמ"ה (1885) פעל רבות למען פעילות והרחבת לימוד התורה בעיר טבריה והיה ושימש כאב בית דין ולרבה של העיר טבריה. הסתלק בכ"ט אדר ב' בשנת ה'תשל"ה (1975) ונקבר בטבריה.