רבי אברהם ישעיהו קרליץ, מגדולי הרבנים הליטאים, המכונה "החזון איש", נולד בעיירה קוסובה שבבלארוס בשנת תרל"ט (1878). עוד מילדותו למד תורה מפי אביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל.

בשנת תרס"ו (1906) נשא לאישה את הרבנית בתיה, שעסקה בפרנסה משעות הבוקר ועד הלילה כדי לתמוך בבעלה ובלימוד תורתו.

בשנת תרצ"ד (1933) החליט ה"חזון איש" לעלות לארץ ישראל והשתקע בעיר בני ברק, שצמיחתה הרוחנית נזקפת לזכותו. ה"חזון איש" הקים את כולל "חזון איש" יחד עם גיסו, הרב ישראל קנייבסקי, שהיה מנשיאי הכולל, ובו לומדים עד היום מאות אברכים.

נפטר בליל שבת בשנת תשי"ד (1953), בגיל 74, ונטמן בבני ברק.

צניעותו וגדלותו:

ה"חזון איש" שקד על לימוד התורה והתרחק מן הכבוד, עד כדי כך שהסתיר את שמו מכתביו.

הרב לא למד בישיבה או בתלמוד תורה. בילדותו שכר לו אביו מלמד שילמד עמו תורה. כמו כן, זכה ללמוד במחיצתם של רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל ורבי משה רוזין, מחבר הספר "נזר הקודש".

הפגישה ההיסטורית עם בן־גוריון:

ראש הממשלה דאז, דוד בן־גוריון, הגיע בשעה 10:00 בבוקר לבני ברק, בליווי ארבעה שוטרים, כדי להיפגש עם ה"חזון איש".

צלמי העיתונות לא הורשו להיכנס לחדר הפגישה. הפגישה עוררה עניין גם בציבור הכללי, והעיתונים דיווחו עליה.

דוד בן־גוריון הפנה שאלה ל"חזון איש": "יש לנו השקפות שונות איך נחיה יחד?"

בפגישה נכח גם יצחק נבון, מזכירו של בן־גוריון, שהיה עד לשיחה וסיפר בשם החזון איש "שהוא מאמין שיבוא יום וכולם ישמרו שבת ויתפללו".

הפגישה נמשכה קרוב לשעה, ובמהלכה התעניין ראש הממשלה דאז בספרים שהיו בביתו של הצדיק.

השיחה הסתיימה בלחיצת ידיים. בן־גוריון המשיך לשלוח מכתבים לחזון איש, ובאחד מהם כתב: "ירשה לי כבודו להוסיף שביקורי היה עבורי חוויה בלתי נשכחת".

נקודות מנחות מתורת ה"חזון איש":

האמונה: "בכל פעם הריני מורגל להחזיק את האמונה, כי לא נעשה דבר בעולם במקרה, רק על פי השגחתו יתברך והרני מתאמץ בתפילה להעביר את הגזירה, ולפיכך הריני מתייחס בקרירות להשתדלות, כי על פי הרוב אין ההשתדלות ברורה" (נתיבות האיש).

העונג האמיתי: "העונג היחידי הוא לי לעשות רצון קוני ואין לי צער יותר גמור מכשלון בעוון".

אהבת חינם: "נהנה אני לשמח ליבות בני אדם ומאוד חובתי להיזהר לגרום אי נעימות לבני אדם אף לרגע אחד".

ענווה: "ורוצה אני לקבל האמת מכל אדם ואין דרכי להחזיק, רק להקשיב, כי ידעתי כי האדם כולו שגיאה".

חינוך: "חינוך הדור הבא הוא ראשית חובותינו להשיב לב הבנים לאביהם שבשמים".

עולם חדש: "כאשר זוכה האדם לראות את אמיתת מציאותו יתברך מיד נכנס בו שמחה גיל אין קץ, ונשמתו נעימה עליו, והדימיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'... ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה... ונגלה לפניו עולם חדש" (ממכתבי החזון איש).