החסד הגדול שהוביל אל מגילת אסתר של הבן איש חי

הסיפור מאת דור חדד: אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי על יהודי צדיק שמהרגע שנולד - הרופאים לא השאירו לו סיכוי לחייו.

זה היה בשנות השמונים, מיד לאחר שהגיח לאוויר העולם - הוא הוכנס לחדר ניתוח, כשעיניו סגורות והוא שרוי בסכנת חיים ממשית. הניתוח היה מורכב מאוד, במשך שעות רבות הרופאים נלחמו על עיניו ולבסוף הניתוח צלח, והפעוט פקח את עיניו. עם השנים, ראייתו השתפרה.

כל שנותיו כילד וכנער היו לו התמודדויות לא פשוטות, אך אחד האירועים המרכזיים ששינו את חייו קרה בסוף שירותו הצבאי:

לאחר שאביו נפטר, החל תהליך ההתקרבות שלו לבורא עולם. הוא יצא עם המפקד שלו לשטח עוין על מנת לבצע משימה חשובה אבל במהלך אותה משימה מסכנת חיים - רכבם נתקע. אט-אט הבחינו תושבי המקום העוין ברכב התקוע. כתוצאה מכך החייל והמפקד הבינו שאם הם לא יצאו מהאזור הזה במהרה - הם ימצאו שם את מותם.

הם מנסים בכל כוחם להתניע את הרכב התקוע, אך מתחילים לצוץ מכל כיוון חמושים שרצים הישר לעברם באמוק, מנסים לפגוע ברכב ולא עולה בידם לבצע את זממם. אותו חייל צעיר משחזר בדמעות שכבר ראה את המוות קרב. בהחלטה של רגע – הוא הסתכל לשמיים וקיבל על עצמו לנדור נדר: אם הם יצאו מהסכנה הזו בחיים - הוא ישמור שבת ויקבל על עצמו לגמול חסדים עם הציבור.

בהפתעה גמורה, כשנראה שהקץ קרוב יותר מתמיד - הרכב מתניע, והם מצליחים לנוס על נפשם ולהימלט מהמקום.

בסיומה של הסכנה, נאלץ החייל לשעות בבית החולים. שם הוא פוגש מתנדב מעמותת "עזר מציון" שמגיע מדי יום לעזור לחולים. במהלך השיחות בניהם אותו מתנדב אומר לו שלצערו הרב מעגל המצוקה גדל יותר ויותר, ואנשים רבים זקוקים לעזרה רפואית ולעזרה כלכלית. ואז המתנדב שואל אותו: "האם אתה מעוניין לתרום סלי מזון לשבת עבור משפחות נזקקות?"

החייל הצעיר השיב בחיוב, שכן קיבל על עצמו לעשות זאת לעילוי נשמת אביו וסבו ז"ל, וגם לכבוד הנס שבורא עולם עשה עימו שהשאירו בחיים.

מדי שבוע היה מעביר סלי מזון לאותן משפחות, ולאט לאט התחיל גם לאסוף בגדים עבור אנשים נזקקים. החייל היה מתמיד ומוסר את נפשו עבור המצווה, ועשה זאת בצניעות גמורה בינו לבין בורא עולם – פשוט מתוך אהבת ישראל.

החייל היה מניח את סלי המזון מחוץ לדלת, דופק - ומיד אח"כ נעלם מהמקום מבלי שישימו לב - מצווה בסתר. בהתמדה רבה את הבגדים הוא היה מכבס ומגהץ ומכבס, מניח אותם ולהניח אותם בערמה מסודרת להפליא בחדר המדרגות.

וכך נהג לעשות במשך מספר שנים, עד ליום בו נקלע לסיטואציה לא נעימה, כאשר איש בדרך החליט לבייש ולצעוק עליו שהוא ממלא את חדרי המדרגות בבגדים. היה לו ביזיון ובושה גדולה, אך החייל לא ענה. כתוצאה מהמקרה נוצר לו צער גדול מאוד, ובעקבותיו החליט להפסיק את המצווה בסתר.

מספר שנים לאחר מכן, אותו האדם (החייל) הרגיש רע כתוצאה מחיידק שהתפשט ברגלו הוא אושפז כשהוא מורדם ומונשם במצב קשה.

הוא איבד הכרה, ושם הוא חולם חלום שבו הוא פוגש את סבו ז"ל, שאומר לו: "אני אמליץ יושר עליו ועל בני משפחתך בזכות הקבלה שקיבלת על עצמך, קבלה שעושה נחת בשמיים, ואני מבטיח שהיא תעזור לו לצאת מהצרה ולהישאר בחיים, אך יש לי בקשה אחת אליך - שתשמור לי על הזֶכר היחיד שנשאר לי מבגדד שבעירק - מגילת אסתר שקיבלתי במתנה מרבו עליו השלום, שנכתבה במיוחד עבורי".

אותו אדם מתעורר בבהלה ומבין שנשאר בחיים בזכות אותה המצווה שעמדה לו. עוברים להם מספר חודשים נוספים, והוא עוזב את בית הוריו בשל החלטת בעל הדירה לשפץ את הדירה. מה שנפל מבין ידיו של בעל הדירה – מבלי משים הוא לא הבחין במגילה שהייתה חבויה במרתף הבית.

במשך שעות, אותי יהודי מחפש ומחפש, עד שבשעות הלילה המאוחרות זוכה למצוא את המגילה האבודה, כפי שסבו הורה לו בחלומו.

הוא שב לביתו החדש, ומרוב עייפות נרדם על כיסא שבמרפסת באפיסת כוחות. לפתע חולם חלום שהוא עולה לעליית הגג, והוא רואה שם מישהו שישן במיטת סבו. הוא מתקרב אליו ומבחין שזהו רבי יוסף חיים מבגדד - הבן איש חי. הוא שואל אותו בשלומו, ורואה שכבוד הרב לא חש בטוב ומבקש ממנו במהרה שישקה אותו במים. הוא מסב את ראשו, משקה את הבן איש חי במים ומחייה אותו מחדש.

פתאום אור חזק ניכר על פניו. גדול הדור מחייך אליו ומודה לו מאוד על שהציל את מגילת אסתר של סבו מכל ההריסות, ומספר לו שאת המגילה הזו הוא כתב לו במיוחד לפני שהסתלק מהעולם, והבטיח לו שהיא תשמור על כל מי שיקרא בה. הוא התעורר מהחלום בהתרגשות עצומה, עם הידיעה הגדולה והמשמחת שהמגילה האבודה היא לא אחר מאשר של הבן איש חי הקדוש !

באהבת ישראל, דור חדד