השאלה שהגיעה לפתחו של חבר ה’מועצת’: "האם ראוי לזייף בתפילה לשם מצוות חינוך?"

שאלה מעניינת נשלחה לעלון יקרה מפנינים עבור רב שכונת רמת אלחנן הגר"י זילברשטיין.

מדובר ביהודי שנפשו משתוקקת לאמת, ואינו עושה דברים מן השפה ולחוץ, במדרגות שאינו מחזיק בהם.  

שואל היהודי "אני יושב ומתפלל מן הסידור כל התפילה , וח"ו איני מדבר באמצע התפילה, אלא שאני מרגיש שילדי אינם מקבלים דוגמא אישית מתפלתי, האם ראוי לעשות תנועות חיצוניות כאילו אני מתפלל בכוונה, למרות שאיני מחזיק עדיין במדרגה זו, כדי שילדי יקבלו דוגמא אישית ממני.

או כיון שאיני מחזיק במדרגה זו, הרי זו שלא לשמה, ואין ראוי לעשות מעשים כאלו"? 

תשובת הגר"י זילברשטיין נפתחת בסיפור "יהודי הגיע אל ר' שלומקה מזוועהיל זצ"ל, וסיפר לו שהוא רגיל לקרות עתון קודם התפילה, אך כשילדיו גדלו הוא יודע שזה מפריע לחינוכם , ולכן הוא לוקח ספר מוסר, אך היות והוא אינו רוצה לעשות שקר בנפשו, ולבו נמשך יותר אל העתון מאשר אל ספר מוסר, האם ראוי לעשות מעשה כזה שלא לשמה?

השיב לו ר' שלומקה זצ"ל, אמנם זה שלא לשמה בלימוד המוסר , אך זה לשמה בחינוך הילדים . ובנוסף לכך יש לומר שגם אם עושה מעשים שכעת אינו מחזיק בהם , אך לאט זה ישתרש בלבו, ויגיע למדרגה זו"