חורף 2023: האם מברכים על הגשם?
(צילום: leshiy985/shutterstock)

יהדות

חורף 2023: האם מברכים על הגשם?

גשמי הברכה שפקדו את ארץ הקודש מעוררים את הפולמוס בפוסקים האם מברכים על הגשמים היורדים בארץ ישראל? ואם כן, מהי הכמות הראויה לברכה? ומה נוסח הברכה? הנוסח המלא.

הרב נתנאל חיים שרון   
0
חורף 2023: האם מברכים על הגשם?
(צילום: leshiy985/shutterstock)
אא

בתלמוד (ברכות נט:) מובא: מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. 
ופירש רש"י: שהמים קבוצים על הארץ, וכשהטיפה נופלת עליה, טיפה התחתונה בולטת לקראתה. פירוש אחר: שהשווקים מקלחים מים, שוק מקלח וזה מקלח כנגדו.

ואולם הר"ן והרמב"ם פירשו: שירבו המים על הארץ ויעלו אבעבועות מן המטר, וילכו זה לקראת זה.
והנה לפי זה, לנוכח הגשמים השוטפים מליל אמש, לפי כל השיטות ראוי וצריך לברך עליהם.

אולם בשולחן ערוך (רכא, א) כתב: אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים, מברכים עליהם... משירדו כל כך שרבו על הארץ שיעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה. 

נמצא אפוא, שרק לאחר עצירת גשמים - כשהיו בצער, כשאז יש שמחה 'רבה' בירידתם, רק אז ראוי לברך עליהם. ולא מברכים על כל מערכת גשמים, מבורכת ככל שתהיה.

וכך כתב הרמ"א על מדינות אירופה: ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים, משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך.

אמנם במשנה ברורה (א, ובבה"ל ד"ה אם היו) כתב: אפשר דבארץ ישראל שמצוי שם יובש גדול, וכשבא עת הגשמים והגשם יורד בזמנו, כל אחד שמח בו, אפילו בסתמא צריך לברך בפעם הראשון כשיורד. אמנם מאחר ודעת הפרי מגדים לא כן, על כן נראה שיברך בלא שם ומלכות.

וכן פסק הגר"ד יוסף שליט"א ב'הלכה ברורה' (רכח),וכן משתמע מדברי גאון עוזינו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ב'חזון עובדיה' (ברכות עמ' שפו). ועיקר הטעם, מאחר ובימינו שמצויים המים בכל בית בכל זמן, איננו חשים צער כל כך בעצירת הגשמים. 

ואמנם הג"ר משה לוי ע"ה בספרו 'ברכת ה'' (ח"ד, עמ' ריב) כתב, שאלו שיש להם שדות שבודאי מצטערים בעצירת גשמים גם בזמננו, צריכים לברך ברכת 'הטוב והמטיב' או 'שהחיינו' בשם ומלכות.

מה מברכים?
והנה על אף שאין לברך בשם ומלכות, על כל פנים בלא שם ומלכות ראוי ונכון לברך, כפי שהתבאר. ומה נוסח הברכה?
בתלמוד (שם) מובא: מאי מברך? אמר רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". ורבי יוחנן מסיים בה הכי [כך]: אילו פינו מלא שירה כים וכו' ברוך אתה (ה') 'רוב' ההודאות. רבא אמר: 'א-ל' ההודאות. אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו [יאמרו את שניהם: רוב ההודאות וא-ל ההודאות].

וכך נפסק בשולחן ערוך (רכא, ב): ומה מברך? אם אין לו שדה, אומר: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים" וכו', עד "הן הם יודו ויברכו את שמך מלכינו", וחותם "ברוך אתה (ה') א-ל רוב ההודאות". ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך 'הטוב והמטיב', ואם אין לו שותף בשדה מברך 'שהחיינו'.

הנוסח המלא:
לסיכומם של דברים, ולנוחות הקוראים צרפנו את הנוסח המלא שיש לאמרו כל אימת שיורדים גשמים בשפע:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱ-לוֹהֶינוּ עַל כּל טִפָּה וטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָּנוּ. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת – אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ ה' אֱ-לוֹהֶינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱ-לוֹהֶינוּ מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחָלָיִם רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּנוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. בָּרוּךְ אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי