מתי צריך לברך ברכת הגומל?

מי צריך לברך?
א. ארבעה צריכים להודות בברכת הגומל, חולה שנתרפא ועמד מחוליו, יורדי הים באניות כשעלו ממנו, הולכי מדברות כשהגיעו ליישוב, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה. 'ח'בוש, 'י'ם, 'י'סורין (חולה), 'מ'דבר. 

בפני מי ומתי יברך?
ב. צריך להודות בברכת הגומל בפני עשרה ושנים מהם תלמידי חכמים, שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו, ואין קהל בפחות מעשרה (פסחים סד, תוס' כתובות ז: ד"ה במקהלות). וכיצד מברך? עומד בפניהם ומברך בקול רם: ברוך אתה ה' אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, והשומעים אחר שענו "אמן", עונים לעומתו "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב לעד נצח סלה". ואם אין שם תלמידי חכמים לא ימנע מלברך ברכת הגומל, אבל העשרה הם לעיכובא, שאם אין שם עשרה לא יברך. וטוב שיברך בלי שם ומלכות. 

MORE_ARTICLES

ג. נהגו לברך ברכת הגומל אחר שמברך ברכה אחרונה שאחר קריאה בספר תורה. ומנהג טוב לומר קודם הברכה: "אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". ומי שעלה משלים, אומר קדיש תחלה, ואחר כך מברך הגומל.

ד. המברך הגומל הוא מכלל העשרה.

ה. לכתחילה אין לברך הגומל אלא ביום, ובמקום צורך אפשר לברך הגומל בלילה.

האם נשים תברכנה?
ו. נשים חייבות לברך ברכת "הגומל". וצריכות לברך ברכה זו בפני עשרה. ולכן אם נתחייבה האשה בברכת "הגומל", כגון היולדת לאחר שבעה ימים, תברך בביתה בפני עשרה אנשים. ואין הבעל רשאי לברך "הגומל" במקום אשתו, אלא צריכה לברך בעצמה. ואין לאשה למנוע עצמה מלברך "הגומל" אף בזמן שאינה טהורה ממקור דמיה.

האם קטן מברך?
ז. קטן שהגיע לחינוך שחלה ונתרפא, מברך ברכת הגומל אחר קריאת התורה, (וכדקי"ל מגילה כג. הכל עולים למנין שבעה ואפילו קטן), וכל שכן אם הוא בר מצוה.

ח. אין האב מברך ברכת הגומל על בנו שחלה ונתרפא.

ארעו לו כמה טובות
ט. אדם אחד שאירעו לו כמה מקרים שעל כל אחד צריך לברך הגומל, כגון שהיה מיורדי הים, ואח"כ חלה ונתרפא, והוצרך לנסוע לאיזה מקום, באופן שיהיה מכלל הולכי דרכים, די לו בברכת הגומל פעם אחת, על כל הקורות אותו, וכשיברך הגומל יכוין לפטור את כל האירועים הנ"ל.

לצאת ידי חובה
י. מי שבירך ברכת הגומל ונתכוון להוציא את חבירו, וחבירו שמע הברכה ואף הוא נתכוון לצאת יצא ידי חובתו. וכל שכן אם ענה אמן אחר חבירו. (שו"ע סי' ריט ס"ה).

יא. מי שהיה חייב בברכת הגומל, ובירך ויצא ידי חובתו, אינו רשאי לברך שנית כדי לפטור את חבירו שאינו יודע לברך, דמה שאמרו (ר"ה כט.) כל הברכות אף על פי שיצא מוציא, היינו ברכות המצות, אבל ברכות שבח והודאה צריך כל אחד לברך לעצמו.

עד מתי זמנה?
יב. אם איחר לברך ברכת הגומל יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה, ונכון לכתחלה שלא לאחר יותר משלשה ימים.

אסיר שהשתחרר
יג. חבוש בבית האסורים, בין שהיה על דיני נפשות בין על דיני ממונות, כשיוצא מבית הסוהר צריך לברך הגומל. ואפילו אם היה בידו לפרוע הממון אלא שמרד באלימות, מפני שחשב כי על ידי מרדו יתפשרו עמו, אף על פי כן כשיצא מבית הסוהר צריך לברך הגומל.

הפליג באניה
יד. יורדי הים באניות, וכן הנוסעים באניות בנהרות הגדולים, או בדוברות של עצים, אע"פ שלא אירע להם שום תקלה ונסעו במישור, אף על פי כן כשיעלו מן הים למקום יישוב מברכים הגומל.

נסיעה מחוץ לעיר
טו. מנהג הספרדים ועדות המזרח לברך ברכת "הגומל" גם על נסיעה מעיר לעיר, מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. וכל שנוסע במכונית מחוץ לעיר כשיעור מהלך פרסה, דהיינו שנמשך זמן הנסיעה שבעים ושתים דקות, חייב בברכת "הגומל".

טז. אם יוצא לדרך בנסיעה ברכב וחוזר בו ביום, ובצירוף זמן הליכתו וחזרתו יש שבעים ושתים דקות, מברך "הגומל" בשם ומלכות. ומבוקר עד בוקר נחשב יום אחד לענין זה. (וכגון שיצא לדרך ביום ראשון בבוקר, וחזר מאוחר בלילה בליל שני, מצטרפים הליכתו וחזרתו).

יז. נהגים שפרנסתם מנסיעות מעיר לעיר, ובכל יום נוסעים כמה פעמים הלוך וחזור מעיר לעיר, יברכו "הגומל" ביום שבת בלבד.

טיסה
יח. הנוסע במטוס פרטי, או במסוק, וזמן הנסיעה נמשך שבעים ושתים דקות, צריך לברך ברכת "הגומל" בשם ומלכות, מפני שאף נסיעה במטוס נחשבת בכלל הולכי מדברות.

יט. מי שנוסע ממדינה למדינה אחרת למחוז חפצו, ובתוך כדי נסיעתו עובר דרך עיירות גדולות, אינו מברך הגומל, אלא עד שיגיע למחוז חפצו. אבל שלוחי ארץ ישראל שנוסעים דרך כמה עיירות, ומתרימים את תושביהם לדבר מצוה, כל עיר שעוברים בה נחשבת למחוז חפצם ואם מתעכבים שם איזה ימים צריכים לברך הגומל בכל עיר ועיר.

האם צריך להמנע מסכנת דרכים?
כ. דבר שהוא מנהגו של עולם, ויש צורך והכרח לעשותו, כגון להיות מיורדי הים, או מהולכי מדברות, אפילו אם יש שם חשש סכנה, אין להמנע מעשייתו, וה' הרואה ללבב יודע שהוא אנוס לצורך מזונותיו וכיו"ב, ושולח מלאכו לפניו להצילו. אבל אם הוא יוצא לטייל בלבד, שומר נפשו ירחק מזה.

חולה שנתרפא
כא. על כל חולי צריך לברך הגומל, אפילו אין בו סכנה, ולא מכה של חלל בלבד (חולי פנימי), אלא כל שעלה למטה וירד ממנה, הרי הוא דומה למי שעלה לגרדום לידון, ואין הפרש בין חולי קבוע שבא מזמן לזמן, ובין שאינו קבועכג).

כב. מי שהיה חולה ונתרפא, שצריך לברך הגומל אפילו אם לא נפל למשכב להיות רתוק למטתו אלא יום אחד, כגון שקיבל חום גבוה, ואחר שקיבל תרופה נתרפא מיד, חייב בברכת "הגומל", ואין צריך שיהיה רתוק למטתו שלשה ימים, אלא אפילו יום אחד בלבד. ומי שנותח ניתוח שבר, אפילו לא הוצרך אלא להרדמה מקומית, צריך לברך הגומל, ואין צריך לומר מי שעשו לו צינתור בלבו, שכאשר יתרפא צריך לברך הגומל (הליכות שלמה עמוד ערה). וכן מי שלקה בהתקף לב, וע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו צריך לברך הגומל. (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סי' יח אות ח).

כג. מי שחלה בשפעת מפני חוסר זהירותו בצנים פחים, ונפל למשכב, אף על פי כן כשיתרפא צריך לברך הגומל.

כד. התורם כליה מאבריו לחולה כליות מסוכן, והרופאים ניתחו אותו לצורך כך, כשיתרפא צריך לברך הגומל.

שאר טובות
כה. יש אומרים שארבעה אלו שצריכים להודות, לאו דוקא הם, אלא הוא הדין לכל מי שנעשה לו נס, אפילו בדרך הטבע, או שניצול מדריסת שור ונגיחותיו, או שעמד עליו אריה לטורפו, או נחש להכישו, וניצול ממנו, או אם גנבים באו לו אם שודדי לילה, וניצול מהם, או שבתאונת דרכים שאירעה במכוניתו, ונתרסקה המכונית כליל, והוא יצא בלי פגע, וכיו"ב, כולם צריכים לברך הגומל על הצלתם. ויש אומרים שאין מברכים הגומל אלא ארבעה אלו דוקא, וטוב לברך הגומל בלי שם ומלכות.

מבצע אנטבה
כו. מטוס נוסעים שהיו בו נוסעים יהודים רבים, ובאמצע טיסתו השתלטו עליו מחבלים מרצחים ואילצו את הטייס לטוס לאוגנדה, שעויינים את ישראל, וכל הנוסעים במטוס בפרט היהודים היו בסכנה נוראה, ובחסד השי"ת על עמו ונחלתו, נתן אומץ וכח ועצמה רבה לחיילי ישראל, מנשרים קלו ומאריות גברו, ונסעו לשם ונלחמו בעוז וגבורה, והשמידו את כל המחבלים, והחזירו את החטופים לארץ ישראל בשלום. ברוך פודה ומציל.

אין ספק שכל אלו שהיו במטוס מברכים ברכת הגומל, אך קרוביהם שרצו אף הם לברך ברכת הגומל, אינם רשאים לברך הגומל על הצלת קרוביהם.

ברכת הגומל - הרב רביד נגר. צפו