"דם, עמל, דמעות ויזע": כך נולד אחד הנאומים המפורסמים בתולדות האנושות

היום, לפני 85 שנה - ב-13 במאי 1940 - נשא ראש ממשלת בריטניה הטרי, ווינסטון צ'רצ'יל, את נאומו הראשון בפני בית הנבחרים, נאום שנחרט לעד בזיכרון הקולקטיבי האנושי תחת הכותרת: "דם, עמל, דמעות ויזע". הנאום, שנאמר על רקע פלישת גרמניה הנאצית למערב אירופה ותחילתה של מתקפת בזק קטלנית, נחשב לאחד מרגעי השיא הרטוריים של המאה ה־20 - ולאבן דרך במאבק לחירות מול הברבריות הנאצית.

צ'רצ'יל, שמונה לראשות הממשלה רק שלושה ימים קודם לכן, ירש תפקיד באחת הנקודות הקשות ביותר שידעה האימפריה הבריטית: בעלות הברית היו על סף קריסה, צבאות היטלר התקדמו בפראות דרך בלגיה והולנד, וצרפת החלה לקרוס. אל מול מבטי החרדה של חברי הפרלמנט והאומה כולה, עלה צ'רצ'יל לדוכן - והציג תכנית אחת בלבד: ניצחון.

במילותיו הראשונות כבר בלט הסגנון האפוקליפטי אך מעורר התקווה של צ'רצ'יל: "אני אומר לפרלמנט כפי שאמרתי לאלו שהצטרפו לממשלה: אין לי להציע אלא דם, עמל, דמעות ויזע".

כך הניח את היסוד לאחד הנאומים האיקוניים בהיסטוריה, והבהיר כי המאבק נגד הנאצים לא יהיה קצר או קל - אך הוא נחוץ וצודק. בדבריו הבהיר: "מטרתנו היא ניצחון - ניצחון בכל מחיר, ניצחון למרות הטרור, ניצחון, כמה ארוכה וקשה שתהיה הדרך, כי בלעדיו אין קיום".

הנאום עורר הד עצום ברחבי בריטניה והעולם. הוא לא הבטיח שלום או פיוס, אלא דרש עמידה איתנה והקרבה, בשם מטרה נאצלת: חירות האדם מול כוחות האופל. רבים רואים בו את הרגע שבו בריטניה - תחת הנהגת צ'רצ'יל - בחרה לעמוד לבדה מול הצונאמי הנאצי, ולהוביל את מה שיהפוך כעבור שנים לברית הדמוקרטיות שניצחה את הרייך השלישי.

הנאום גם סימן את תחילתה של "שלישיית הנאומים הגדולים" של צ'רצ'יל מאותה שנה - יחד עם "נילחם על החופים" ו"שעתם היפה ביותר" - שיחד יצרו את עמוד השדרה הרוחני של עמידת בריטניה במלחמה.